5.12.10

אורחות חיים בקצה העיר - פרוייקט גמר באדריכלות - עמית קפוזה


בת ים מוצאת סיבה לעלות לבלנדר כל הזמן , אחרי הביאנלה והשפעתה על העיר מגיע פרוייקט הגמר של עמית קפוזה מבצלאל שעוסק במגורים בתפיסה חדשה בעיר בת-ים.
מעניין לראות את התהליך השנתי השונה שעוברים הסטודנטים לאדריכלות בפרוייקטי הגמר בבתי הספר השונים ולראות את המפגש התחרותי הסופי שלהם.

מתוך תיזת הפרוייקט:

בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
המחלקה לארכיטקטורה, היחידה למגורים
פרויקט גמר 2009/10
מגיש: עמית קפוזה
מנחים: רן גרוס | אילנה רודשבסקי.

פרויקט הגמר שלי עוסק במגורים בעיר. במקרה זה הבחירה הייתה בעיר בת ים. לשם כך היה צורך לבחון את בת ים, על מצבה הקיים ועל שינוייה הצפויים, ולהתאים את הפרויקט אליה.

נושא הסטודיו השנתי, של יחידת המגורים בבצלאל, היה 'החזרה לעיר'.
בתחילת הדרך נתבקשנו להפגיש בין מגורים בזמן קום המדינה למגורים בני זמננו. את קום המדינה ייצגו שיכוני שנות ה-50. את זמננו ייצגו גיבורים עירוניים, כאלה שניזונים מאורך חיים עירוני בצורה מלאה. אנשים שניתן ללמוד מהם על כיצד עלינו לגור בערים.
אני בחרתי להפגיש בין שיכוני שכונת מעוז אביב בת"א, ליעל, סטודנטית בבצלאל החיה בירושלים.
המפגש נעשה ע"י תכנון יחידת מגורים בת 40 מ"ר, ליעל בשיכון.

תיזת הפרוייקט



את פרויקט המגורים שאליו נדרשנו בשאר השנה, תכננתי כאמור בבת ים.
הבחירה בבת ים נעשתה בשל הפוטנציאל הגדול שטמון בעיני בעיר זו. עצם היותה קרובה לת"א, יכולה בת ים להוות מרכיב חשוב במטרופולין גוש דן. כשם ששכונת בית וגן (בת ים ב- 1926) קמה כאופציית מגורים אלטרנטיבית, לשכונת שקמו מצפון ליפו (לימים ת"א), כך יכולה בת ים כיום, להוות אופציית מגורים ריאלית, ברת השגה, לאנשים המבקשים לגור באזור ת"א, וידם אינה משגת.

על מנת שבת ים תקרא כאלטרנטיבה, עליה לעטות על עצמה מעטה של עירוניות.
בשלב זה. בת ים מציעה: מגורים, שטחים ציבוריים פתוחים וחוף ים. בעתיד אף תציע קשר נוח לשאר גוש דן, אם פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה. אין בכך מספיק בכדי לצאת מכותרת של פרבר. בעיר אין מספיק מסחר, אין מספיק מקומות עבודה, אין מספיק מקומות תרבות ובעיקר אין מספיק אופצית בחירה.

בחרתי למקם את הפרויקט בדרום אזור התעשייה של העיר. לאזור זה תוכננה תב"ע חדשה, המציעה שינוי יעוד מתעשייה לתעסוקה ובידור. בנוסף, התוכנית מציעה הגדלת נפח הבנייה באחוזים רבים. לצדו של אזור התעשייה, יעבור בעתיד הקו האדום. עיריית בת ים הולכת להעביר את משכנה לאזור. שם האזור אף שונה ל: רובע עסקים ובידור.

הצעתי המרכזית היא לקחת מגרש, המשמש כעת לסופר מרקט גדול ולחנייה, ועל בסיסו לקיים סטרוקטורה בעלת ריבוד שימושים. הבינוי שיפנה לרחוב יציע קומת מסחר. בעומק הבלוק השימושים יהיו ציבוריים. תחת המפלס המסחרי - ציבורי יישאר שימוש הסופרמרקט (על אף שינוי צורתו). תחת הסופרמרקט יהיו מפלסי החנייה. מעל המפלס המסחרי - ציבורי יהיו קומות המגורים.


סכמת המגורים העירונית של בת ים מתכנסת לעצמה ומשאירה את הרחוב, הקשר העירוני, כנתיב תחבורה. המוסדות הציבוריים העירוניים ממוקמים בעורף השכונתי, כאילו היה מדובר במוסדות שכונתיים. סיטואציה שמשכיחה אותם מהעיר ותושביה. התמקמות בקצה העיר, באזור התעשייה, הינה בעלת פוטנציאל להתערבות השוברת את סכמת המגורים הקיימת בעיר.


המצב המרובד שהפרויקט מציע נועד ליצור אינטנסיביות וצפיפות על רצפת העיר. מיקומו של האתר על צירי תנועה עירוניים ומטרופולינים מרכזיים (עתידיים), מאפשר את יכולתו להוות נקודת עוגן, כזו שתמתח אל מרכז העיר (מבט אל מפת העיר מראה שאזור התעשייה מגיע עד למרכזה הפיזי של בת ים).

הפרויקט איננו שלם ללא קהל היעד. במקרה זה, כמו במקרה של יעל ושיכוני מעוז אביב, בת ים צריכה דמוגרפיה הטרוגנית יותר.
מתוך ההבנה שהעיר צריכה לפנות לכלל האוכלוסייה ולספק אורח חיים המתאים לרוב האנשים, יש לייצר מערכי מגורים שונים בתמהילים כאלה ואחרים, שיענו לצרכי כלל האוכלוסייה העירונית. יש לתכנן פרויקטי מגורים שרכישתם ואחזקתם לאורך זמן, תתאפשר על ידי אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נרחב.
מרחב מעורב הינו מרחב גמיש, המאפשר המשך שינוי והתאמה לאורח חיים שימשיך להשתנות בעתיד.

בפרויקט זה אוכלוסיית היעד היא בעיקר קבוצות גיל צעירות, אל מול העיר המזדקנת (24% קשישים, נתון מהגבוהים בארץ). אוכלוסייה זו דורשת תוכן עירוני שהעיר לא יודעת עדיין להציע. דרישותיה הן שונות הן בהיבט של צורות המגורים (הדירות), יחידות השכנות (הבנין), המערך השכונתי וזה העירוני. נוסף על כך, הדרישות הפרוגרמתיות של הדיירים החדשים אינן קיימות כעת בעיר. לשם כך עליהם יהיה לנוע למקומות אחרים (ת"א לדוגמא) או לדרוש אותם מהעיר, שבה בחרו לגור. הנכחה של פרוגרמות שונות, (ציבוריות, תרבותיות, מסחריות) באזורי המגורים של אותם תושבים חדשים, תהפוך את האזור בו הם גרים, לרלוונטי יותר מאשר להם עצמם. לפתע יגלו שאר תושבי העיר נדבך חדש אודות עירם. למידה זו תמתח את התופעה הנקודתית ליריעה עירונית (בין אם פיזית או רק תודעתית).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

>>

Related Posts with Thumbnails