18.10.10

בתים מבפנים ירושלים - בנייני הגשר

בשבת שעברה התקיים בירושלים אירוע בתים מבפנים זו השנה השלישית, האירוע הירושלמי שונה באופיו מאחיו התל אביבי , האיטנסיביות, סוגי המבנים והאנשים המסיירים יוצרים רקע עירוני שונה לעיר העתיקה.


ירושלים מהיברו יוניון קולג'

כמובן שהיא ואני בחרנו לנו סיור שאינו תלוי בעיר אלא בסגנון אדריכלי שאני חוטא בסטיה קשה אליו - השיכונים.
הסיור נקרא "בנייני גשר" והוא הועבר על ידי אלי עציון שחקר את הנושא במהלך עבודת התזה שלו.

לוקיישן - קרית יובל ירושלים
אדריכל - דוד רזניק




מבנה השיכון משוכפל הפעם למקום בו הטופוגרפיה המשתפלת מאלצת ליצור חיבור עילי בין הביין לרחוב. הגשר שמתחיל מהרחוב עובר דרך בניין מספר אחד שם הוא מתפצל לעוד שני מבנים , שלושת המבנים יחדיו מהווים יחידת שיכון מלאה.



כאשר הגשר פוגש מבנה הוא יוצר בתוכו חלל ציבורי לרווחת התושבים, החלל הציבורי לא נותן את אותותיו בחזית הבניין כך שנשארים עם חזית אחידה.



ההדרכה של אלי החלה בהסבר היסטורי אודות המפגש של בניין וגשר והגיעה עד לפוטוריסטים בכלל ולאדריכל אנטוניו סנט'אליה בפרט כהוגה השילוב של מבנה וגשר, הסקירה המשיכה כמובן דרך קורבי ורעיונותיו לגשר את תנועת האנשים בתוכניותיו המודרניסטיות.



המבנים המדוברים בירושלים מראים עוד אספקט של בנייה שיכונית וחושפים את היכולת לחשוב שונה תחת קריטריונים ברורים.





בישראל, טיפולוגית המבנה והגשר מוכרת באופנים שונים - בפוסט הבא....

3 תגובות:

  1. סליחה אך הסיפור "חארטה": בניה זולה, מינימליסטית, חיקוי של רוטרדם ששוקמה לאחר המלחמה, הגשר פותר הן בעיה של שטחים שכמעט ואינן ניתנים לבניה וגם מאפשרים קיום של 4 קומות מעלה ומטה-כלומר ללא השקעה במעלית.
    עלות מינימלית, שטחים ויחידות מקסימליות
    האדריכל דווקא לא קנה שם דירה.
    זה בעצם התיזה, וכך זה בוצע-זה לא הסיפור של שער העליה, חשיבה אדריכלית בהירה אלא הבנה שבני אדם זקוקים למחסה, שיבנה בשטחים זולים יחסית, בצורה בסיסית.
    ואת NIKOLAS HABRAKEN הזכרנו?

    השבמחק
  2. אין ספק שהמבט על המבנים האלו דרך משקפי הנוסטלגיה מעלימות את כל הסיבות האמיתיות לשימוש בגשר.
    נושא חיסכון המעלית הועלה בסיור והוא מאד מקובל לצערנו בהרבה מקומות בחיפה.
    את השם שהזכרת אני אלא מכיר - אשמח לשמוע

    השבמחק
  3. אוכל רק לחדד ולומר שדווקא אדר' דוד רזניק שתכנן את המבנים הללו חשב רבות על רווחת הדיירים, אך היו אילוצים תקציביים שמאפיינים את כלל בנייני השיכונים.
    אני סולד מהזלזול שמשתמע מדיבור על שיכונים - אמנם התקציב היה מרכיב עיקרי אך זה לא גורע מעצם היצירתיות או רמת התכנון של האדריכלים המעורבים. זה כן משפיע על רמת הגימור והביצוע שלצערי היתה ירודה בד"כ.
    מטרת המחקר שלי היתה להראות שבנייני הגשר, כטיפוס ייחודי של שיכונים, היטיבו לנצל טופוגרפיה הררית שלא יכלו לעשות בה ממילא שימוש ועל ידי יצירתיות התכנון ניתן היה ליצור מאות ואלפי יחידות דיור בתקופות בהן היו גלי עליה עצומים.
    דווקא הדוגמא בקרית יובל של אדר' רזניק נוגדת את האחידות שסביבה ומהווה הוכחה לרמת התכנון והחשיבה שהושקעה, במגבלות הקיימות שהוצבו בזמנו.

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails