22.5.10

נער הפוסטרים


מעצבים (ולא פעם גם אדריכלים) אוהבים לראות את עצמם כבעלי דעות מגובשות ומסבירים בלהט איך העיצוב שלהם מציל את העולם או לכל הפחות משפר אותו באופן קיצוני. בפועל, רובם (כלומר רובנו) משכירים את הזמן, הכישרון וההכשרה שלנו למרבה במחיר ומנסחים טיעונים מורכבים כגון "יש צורך בשינוי המערכת מבפנים מבלי לשבור את הכלים" ו"יש לי קווים אדומים שאותם אני לא עובר" וכד'.

הבלוג Poster Boy של הסטודיו לעיצוב גרפי "עידו, ניסן וסני" מוקדש להבעת דעה באמצעות כרזות פוליטיות.
"פוסטר בוי הוא הכינוי לשחקן בקבוצה שלא מקבל דקות משחק ורק מצטלם לפוסטר. וככה זה גם במחאה- אתה לא באמת במשחק אבל אבל אתה עומד על הקווים וצועק אל השחקנים מה אתה חושב שצריך לעשות."
גם ה"פוסטר בוי" יודע שטיפוגרפיה כנראה לא תציל את העולם. אבל הבעת עמדה שלא תמיד קולעת לגבולות הגזרה של הקונצנזוס הישראלי (כלומר של הלקוח הממוצע) היא בלי ספק אקט שדורש אומץ מקצועי.

עוד הערה אחת - חייבים להודות שיש מין ניגוד פנימי בהכלאה בין המדיום של כרזה, שאמורה להיות מודפסת על נייר זול ומודבקת על הקיר במרחב הציבורי, לבין המדיום הוירטואלי של בלוג, בכל זאת הwall בפייסבוק עדיין לא החליף אותו. אישית אני מקווה שהוא גם לא יחליף.

גילוי נאות - לכותב הפוסט היכרות אישית עם חלק מהעומדים מאחורי הבלוג ואף הזדהות מסוימת עם חלק מהתכנים המובעים בו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

>>

Related Posts with Thumbnails