30.3.10

אדריכלות ופוליטיקה תגובה לפוסט בבית הזה גרים

הפוסט נוגע בקשר בין אדריכלות ופוליטיקה
למי שלא קרא את הפוסט: בבית הזה גרים הכתבה שהפוסט יעסוק בה

ראשית
תגובותו של יובל אצקסון שהעירה אותי להגיב:

"ברכות לאדריכלית הצעירה, אכן מבנה פשוט ויפה.
ובכל זאת מעבר לשימוש בחומר ולתכנון הפיזי שלו הוא מעלה את הסוגיה של האחריות החוקית והמקצועית שלנו כאדריכלים. היישוב קידה הוא היאחזות נח"ל שאוזרחה בעצימת עין של הממסד ללא תוכנית מתאר, בשנת 2003. זה אומר בין היתר שאי אפשר להוציא בו היתר בניה. במילים אחרות מדובר במאחז לא חוקי, שממשלת ישראל התחייבה בכתב לפנות במסגרת מפת הדרכים.
אפשר לבכות ולזעוק עד מחרתיים שגם הערבים בונים בלי היתרים ושליהודים יש זכות היסטורית לגור בכל מקום בארץ ישראל השלמה על שתי גדותיה. זה עדיין לא ישנה את העובדה שחלק מהאחריות שלנו כאדריכלים היא לבנות כחוק - מרמת התקינות של המעקה למדרגות (!) ועד ההכרח לבנות ע"פ היתר בניה."


1. בקריאה הראשונה חשבתי לעצמי שלא יכולתי לכתוב את המסר טוב יותר,
העברת רעיון בצורה רגועה אך ממוקדת ואני מצטרף לדעתך.

2. בקריאה השנייה הבנתי שכך נראת הצצה חטופה לקשר בין אדריכלות לפוליטיקה
רבים האדריכלים שאינם מכירים בקיומו, בכוחו להשפיע על המציאות, 
בעוד לאדריכלים אחרים אין כלים או רצון להתמודד עימו.

3. בקריאה השלישית חשבתי על חוות הדעת
של עו"ד טליה ששון בנושא מאחזים בלית מורשים 
ועל העובדה שאני מודע לאופן העקום שדברים מתנהלים במדינה שלנו,
אני מזמין אותכם לקרוא ולחשוב.

שני קטעים המצורפים הינם מתוך חוות הדעת של עו"ד טליה ששון:

2.7 מעורבות רשויות המדינה בהקמת המאחזים
 
מספר ניכר של מאחזים הוקמו במעורבות רשויות ציבוריות וגופי מדינה, אך ללא החלטה מוסמכת של
ממשלת ישראל.

רשויות המדינה אותן הספקתי לבדוק, הן אלה:
  • משרד הבינוי והשיכון
  • משרד הביטחון וצה“ל: המינהל האזרחי, ואספקטים מסוימים בתפקוד עוזר שר הביטחון להתיישבות. 
  • החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית שהינה רשות ציבורית.
למשרדים אלה מוענקות סמכויות כדין בכל הנוגע להתיישבות הישראלית באיו“ש, אך מתברר כי נעשה
בהן שימוש שלא כדין – כפי שיבואר בהמשך - בקשר להקמת מאחזים בלתי מורשים.
ע"מ 25 *

פרק  8.2 הפניית תקציבים למאחזים בלתי מורשים

מעורבות משרד השיכון בנושא המאחזים הבלתי מורשים, נעשתה בעיקרה – אך לא רק – על ידי המנהל
לבניה כפרית של משרד הבינוי והשיכון.
בדו"ח המבקר התייחס המבקר לחוסר השקיפות של תקציב משרד הבינוי והשיכון, וההעדפה המסיבית
שהעדיף את יישובי איו"ש ביחס ליישובים אחרים בתחום ישראל שסדר העדיפות הלאומי שלהם, הוא זהה. 
ע"מ 143 

343 ע"מ על הקשר בין אדריכלות ופוליטיקה ובכלל על המתרחש במדינתנו הקטנה.

 מחשבות:
  • אם כל כך הרבה בעלי תפקיד בוחרים להעלים עין האם אין פה יד מכוונת?
  • המדינה בוחרת לשנות ולקבוע מציאות מבלי להפר את החוק הבינלאומי בכך שאינה נותנת גושפנקה להחלטותיה ומבצעת אותן הלכה למעשה.
  • אם הרשויות מפרות את החוק מה יגידו אזובי הקיר ובהשאלה האדריכלים?
במידה ויש אנשים שמועניינים להגיב ובעיקר מתכננים מצד הימני של המפה הפוליטית אתם מוזמנים.

התמונות צולמו ע"י אקטיבסטליס +עיבוד קל שלי לצורך התאמה וחומר לפרויקט הגמר


לינק הפתעה! אבנר אני מצטער אני חייב קצת אסקפיזם

2 comments:

  1. איל היקר!

    קודם כל - ההתנצלות יותר ממתקבלת - משום שקשה שלא להזדהות עם הצורך לאסקיפיזם כשעוסקים בתכנים הקשים האלה. אני אומר את זה מתוך ניסיון אישי - כמי שגם עשה בעבר פרוייקט על הסכסוך הישראלי-פלסטיני והרבה מתוכו על החומה.

    שנית - אני חושב שטוב עשית בפוסט הזה שהרחבת את דבריו של יובל והעמקת בהם. יובל הדגיש את הנושא החוקי. אתה באת והראית כמה שהחוק נזיל במדינה הזאת - וכמה אנחנו צריכים לשים לב לרשות המבצעת, שבמקרים כה רבים לא אוכפת את החוק/מפירה אותו בעצמה.

    הדבר היחיד שאני לא מבין בפוסט שלך הוא המשפט: "אם הרשויות מפרות את החוק מה יגידו אזובי הקיר ובהשאלה האדריכלים?". אם הרשויות? _ברור_ שהרשויות. מי אם לא הן? נראה לי שבמקרה של ההשוואה בין אדריכלים לרשויות בנושא ציות לחוק אפשר היה להפוך את השאלה, ואפילו להפוך אותה להצטדקות של הרשויות: "אם האדריכלים מסכימים לבנות במקומות כאלה, מה יגידו הפקידים, אזובי הקיר, ברשויות? תנו לאדריכל לעשות את השיפוט הערכי - הוא הרי התחנך 5 שנים - ולא לפקיד ברשות מבצעת".

    אני חושב שגופים כמו עמותת "במקום" או אדריכלים כמו רפי סגל ואיל ויצמן הראו לנו שאין ברירה לאדריכלים אלא לנקוט עמדה פוליטית ולעשות בחירות פוליטיות.

    הדרישה לציית לחוק אינה מספקת - מוטלת עלינו דרישה גבוהה יותר. האם לא נבנו מספיק התנחלויות לפי "החוק" של מדינת ישראל, למרות שהן בפירוש נגד "החוק" הבינלאומי? האם לא כדאי שנפנה את שולחן השרטוט מספרי חוקים ונתחיל להקשיב למצפון שלנו?

    נ.ב. עברתי עכשיו על כל אתר פרוייקט הגמר שלך. מרשים ביותר, מעורר המון מחשבה - אבל כרגע בעיקר מועקה, ואני ממש לא מסוגל להגיב עכשיו. אם אצליח - אגיב בהמשך. ואם לא - קבל כרגע את הערכתי הרבה על האומץ שבללכת לפרוייקט כזה, על העבודה הקשה, על הניסיונות הרבים, על הפתיחות לחומרים כל כך רבים ומגוונים לאורך תהליך העבודה.

    חג שמח ושבת שלום,
    אבנר

    השבמחק
  2. אבנר כרגיל התשובות שלך מחכימות ומאלצות אותי לחשוב.

    לגבי הטענה ש"חינוך אדריכלי במשך חמש שנים" יוביל לשיפוט ערכי,על פי אילו ערכים? מהן אמות המידה? ולמה אתה חושב שיש ברשותך סולם ערכים איכותי יותר?
    למה אתה חושב שאתה יודע טוב יותר מפקיד ברשות המבצעת?
    מזכיר מעט את המשפט:
    "צודק מה שטוב לעם"*

    מקבלי ההחלטות נעזרים בחוק ובביטויו השונים כגון תכנית בינוי עיר בכדי ליצור מציאות טובה לדעתם בתקווה שאין להם אינטרסים זרים.

    אומרים שהרשת שייכת לשמאל, שרק בולגרים ממושקפים החיים בבועה תל אביבית נהנים מחדוות כתיבה, השיח שלנו לצערי נשאר סגור ולא מקבל ביטוי לדעות אחרות, כך שצדקתנו ברורה רק לנו.

    יש אדריכלים רבים שמסרבים לתכנן מעבר לקו הירוק, טרם שמעתי על בניין שמישהו רצה להקים ולא נמצא עבורו מתכנן.
    האמת שלך נמצאת לרוב אצל מי שמשלם לך.
    כנראה שצו המצפון שלנו דומה אך רבים לא מסכימים איתנו.

    תודה על המחמאות והעניין בפרויקט הגמר, אשמח אם תבקר באתר ואף תמשיך להעיר ולהאיר.
    איל

    *הציטוט המלא: "צודק מה שטוב לעם הגרמני" היטלר.

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails