2.3.10

צדוק בן דוד: טבע האדם, ביקור בתערוכה




זכרונות מאפריקה, 2009, אלומניום צבוע, שימו לב לצל המדומה אותו יוצר האומן.

ברפרוף באינטרנט אודות התערוכה, היה לי קושי להבין את הטוקבקים שנכתבו אודותיה, "היצירות אינן מתוחכמות מספיק ולא דורשות חשיבה", "איננו עם תרבותי אלא עדר". ושאר ירקות המנסות להסביר מדוע הגיעו לתערוכה כל כך הרבה אנשים. מכיוון שאני חלק מן העדר, בשעה האחרונה להצגתה של התערוכה במוזיאון, החלטתי לתור רגליי לעבר מוזיאון תל אביב, כעת אתן את נימוקיי.
במשך 10 דקות עמדתי פעורת פה למול יצירתו המופלאה של האומן "שדה שחור" שטוב שאחרי סיבוב מכובד בעולם הוצגה בחלל מוזיאון תל אביב.
בקומה העליונה הוצגו פסליו האחרונים של האומן, נגזרות ממתכת, אלומיניום או פלדת אל- חלד לרוב. העבודות עומדות כל אחת בפני עצמה, קופאות בחלל, ייתכן באמצע פעולה מסוימת. הן ספק דו ממדיות ספק תלת ממדיות, מעל לכל הן אסתטיות, עשויות בדיוק רב כמעשה מכונת לייזר, הן מרשימות ומתעתעות במיוחד כשעומדים מולן.

תיאבון, 2009, פלדת קורטן, גם כאן יצר האומן צל מדומה, הפעם בולט מעט.

ירח שמשי, 2008, מוצב בצ'טסוורת, דרבישייר


על העבודה "שדה שחור".
לעומת העבודות בקומה העליונה שקיומן אפשרי ואולי אף אפקטיבי יותר בחלל חוץ. קיומה של עבודה זו בחלל הותיר בי רושם רב. הפסלונים הקטנים, השחורים עשויים כל אחד ואחד בצורה אחרת, פרי דמיונו של האומן יוצרים התרגשות בקרב כל צופה וצופה... ההליכה סביב המייצב והגילוי שנוצר בעקבותיה. לאט לאט הפרחים משנים מצבם, נראים עפים ברוח, למרות היותם סטטיים לחלוטין ופתאום נגלה מול עייני הצופים מחזה מרהיב, בעל צבעוניות אינסופית כמעט, הפרחים האלה שכל אחד מהם כל כך שונה אחד מרעהו מאפשרים לצופה חוויה ממושכת של צפייה.
התמונות באדיבות הפלאפון הנייד שלי.





תמונות הפסלים העליונים, מתוך הספר אודות התערוכה, ניתן לרכוש בחנות מוזיאון תל אביב תמורת 120 שקלים, מומלץ ביותר, הספר כולל בתוכו צילומים רבים של עבודות האומן וכן טקסטים מרתקים על יצירתו.


צדוק בן דוד, נולד בתימן ועלה ב1949, למד בבצלאל ובהמשך בבריטניה, הציג בעשרות מקומות, תערוכות יחיד וכן בתערוכות קבוצתיות החל משנות ה80.

תגובה 1:

  1. יופי של ביקורת, גם אני חושב שהתערוכה הנ"ל מרשימה מאוד

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails