11.1.10

החלום הישראלי- בית בכפר או פנטהאוז בפרויקט צמרת

כמה דברים שקרו בסביבתי הקרובה או הרחוקה השבוע גרמו לי להרהורים.
ראשית, המשברים הכלכליים לא ניצחו את האגו והבניין הגבוה ביותר בעולם נפתח, בורג' דובאי, המתנשא למעלה מ-800 מטרים. כמה אלפי התושבים שעומדים להתגורר בו לא יצטרכו יותר לצאת מן המשבצת, לא ללכת למכולת לקנות חלב ובטח לא למכון כושר שברחוב המקביל.
שנית, אחד מחברי הקרובים הודיע לי שהוא עוזב את העיר לטובת הגשמת חלום, הוא חתם על משכנתא ועובר להתגורר בכפר. אחד הקיבוצים שפשט את הרגל מבצע הרחבה והוא ישמח לכל משפחה שתתרום לכיסו כמה מאות אלפי שקלים.
הדבר האחרון, לא מכבר פקדתי את תל אביב לרגל חגיגות העשור, בבוקר למחרת תרתי את האזור הצפוני למשבצת ה'גדסית', דהיינו אזור רמת אביב, בדרכי לשם חלפתי על פני מגדלי אקירוב ובאופק נצפו גם מגדלי 'yoo'. בסיורי בעיר תהיתי מה לתל אביב ולדובאי במשותף. חוץ מהיות שתיהן שוכנות במזרח התיכון, האם דין תל אביב כדין דובאי, עומדת גם היא להפוך לעיר שכדי ללכת לברכה לא נצטרך להתאמץ ונלך רק כמה מטרים, למעלית, כדי לרדת קומה?

בורג' דובאי- הבניין הגבוה בעולם, מקור השראה?

כמה שנים אחרי שהפסיקו לבנות בארצנו שיכונים, החלו לבנות כאן ישובים קהילתיים, מצפים בגליל ובשנים האחרונות ישנה את אופנת "ההרחבות" בקיבוצים. הזוגות הצעירים קופצים על המציאה ומגשימים את חלומם- "בית בכפר".
הדמיה של בית פרטי כנראה בגליל- החלום הישראלי?!

כשהגעתי לרמת אביב השבוע הרגשתי שהרבה חלומות התגשמו שם ורק השלט המעיד על המפל הקרוב ישלים את התמונה האידיאלית.
כשמתבוננים על ערי אירופה רואים שבפריס יש מגדל אחד שהפריסאים לא אוהבים ואת כל שאר המגדלים הם דחקו לשכונה אחת, בברצלונה גם יש מגדל שזכה בעיקר לשלל כינויים, וערי איטליה כלל לא מתהדרות בגורדי שחקים.
בסריקה מהירה שערכתי על רשימת 200 גורדי השחקים הגבוהים בעולם, לא זכיתי לראות ערים אירופאיות רבות. משום מה יש לי תחושה שהם, הפריסאים, הברצלונאים והרומאים חיים עם זה בשלוות נפש מחולטת. כן ראיתי שם ערים אמריקאיות (דיון נפרד), אסיאתיות ומזרח תיכוניות רבות... ויש לי תחושה שגם אנחנו ששים להיכנס לרשימה ואף כבר הכנסנו בניין או שניים.
אז מה החלום הישראלי, בית בהרחבה בקיבוץ? או דירה במדגלי צמרת? שתי הישויות האלה גורדי שחקים ובית בכפר כל כך מנוגדות אחת לשנייה, כל אחת מהן באה מז'רגון אחר, כל אחת מהן מייצגת אידיאולוגיה אחרת, מדברת בשפה אחרת ומשתמשת במילון אדריכלי נפרד. עובדת היות שתיהן חלק מהחלום הישראלי, חלק מהרצון של הישראלי להטביע את חותמו הנדל"ני בארצו, ממחישה כמה אנחנו עוד לא החלטנו, כל אחד באופן אישי מהו חלומו, וכיצד זה יכול להשתנות בין רגע.
הפריסאים, הברצלונאים והרומאים לא צריכים שום מגדל ולא בית בכפר, יש להם את הבניין קומות שלהם מהמאה ה19 ואת העיתון ואת האספרסו בבית הקפה הקטן מתחת לבית. אין להם סרט ישראלי שבו ילדים משחקים בגינה ולא אופרת סבון מקומית שמתרחשת בקומה ה42, וואלה נראה לי שהם מאושרים.
ונחזור לתל אביב, סיבוב במרכז העיר חושף בפנינו חלום אחר, חלום של בניין משותף בן כמה קומות, עם בית קפה למטה ואופנים ורודות שקשורות למתקן ציבורי... לא ברור לי למה אנחנו לא יכולים לטפח את החלום הזה, שהוא יהיה החלום הישראלי והוא יהיה רק שלנו, אולי נוסיף לו כמה קומות, כי אין פה קרקע. אבל רק כמה, נראה לי שזה יספיק.

מגדלי "yoo" וברקע מגדלי אקירוב, השאלה האם זה ייגמר שם?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

>>

Related Posts with Thumbnails