14.12.09

ייצוג ראוי



הפוסט הבא התחיל כטוקבק לפוסט הזה ותפח למימדים שהביאו אותי לשכתבו מחדש באורך ראוי יותר. למי שאין כח או סבלנות אספר שמדובר בתיעוד תרגיל שנעשה במסגרת סטודיו תכנון של סטודנטים בסמסטר הראשון לארכיטקטורה (וייתכן גם אדריכלות נוף?)בטכניון. הסטודנטים בנו מודלים של מבנים קיימים בחיפה וצרפו את המודלים לכדי רחובות ו/או אזורים שלמים.

לפני הכל - ברכות לסטודנטים הטריים על רמת הביצוע של המודלים ובהצלחה בהמשך הדרך הארוכה של הלימודים.

כבוגר התרגיל המתואר - או לפחות גרסא ישנה שלו - לראות את מודלי הענק של בניין הטכניון הישן (סליחה, ה"היסטורי") החזיר אותי כמה שנים אחורה והעלה אצלי כמה תהיות רטרואקטיביות אך אקטואליות באותה מידה.

ממבט בתוצאה, שהנה דומה באופן צפוי לתוצאת התרגיל בשנים הקודמות, יש תחושה שמדובר בתרגיל טכני. מדוע אם כן נבחר תרגיל טכני בעיקרו של בניית מודל בתור אחד התרגילים הראשונים לסטודנט לארכיטקטורה? האם המיומנות הטכנית היא הדבר החשוב ביותר שיש לגבש אצל הסטודנטים לפני כל יכולת אחרת?

אדריכלים וכמוהם גם סטודנטים לאדריכלות לא בונים בניינים. הם מייצרים ייצוגים שלהם. ייצוגים אלה, שניתן לקרוא להם גם "מודלים" יכולים להיות פיזיים או וירטואליים, דו, תלת או ארבע מימדיים, ויזואלים או טקסטואלים. מכאן שמכלול טכניקות הייצוג של האדריכל הינו למעשה ארגז הכלים שמשמש אותו בתהליך התכנון.


לפיכך לכאורה, תרגיל שבבסיסו בניית מודל פיזי של בניין קיים, נראה כמו התחלה מצוינת עבור הסטודנטים בשימוש בשפת הייצוג התלת מימדית. הבעיה היא שכאשר מכתיבים מלמעלה את שפת הייצוג (במקרה זה קנה המידה, אופי ורמת הפירוט וחומרי הביצוע), במיוחד בפני סטודנטים בתחילת דרכם, פוגעים ביכולתם לפתח שפה אישית או ארגז כלים ייחודי.
לחיזוק טענתי אוסיף ואשאל, מה מוביל את הסטודנטים שנה אחר שנה תמיד לאותו שילוב חיוור של קרטון ביצוע וליפה צהבהבה. מניסיוני האישי אני יכול להגיד שהנחיה מלמעלה של טכניקת ייצוג בשלב כל כך מוקדם של הלימודים, עלולה להוביל לסגירות מחשבתית בנוגע לאפשרויות מלהיבות יותר, או לכל הפחות כאלו שמתאימות יותר לתהליך התכנון האישי שעובר כל סטודנט.



לסיכום אציע לסטודנטים שבינכם אתגר (שאני אישית לא עמדתי בו) - נסו לעבור סמסטר תכנון שלם בלי להשתמש בקרטון על שלל צורותיו (ולא, פרוייקט שנעשה כולו במחשב לא נחשב...)


*קרדיט לתמונות ההיסטוריות של המודל ההיסטורי של בניין הטכניון ההיסטורי - טל אשכנזי, שי בנצור, דועאא' אבו-דיה, ליאור אחירון ויובל אצקסון

3 תגובות:

  1. לדעתי יש חשיבות רבה לארגז הכלים שרוכש הסטודנט בתחילת דרכו. חשיפתו למגוון אמצעים היכולים להמחיש את התוצר הסופי- הבניין- יכולים להביא לתכנון מוקפד, בשל ובוגר יותר. אך אליה וקוץ בה, לא רק שהכתבת החומרים מכתיבה דרכים מסוימות ליצוג הבניין, גם יצירת המודל מכתיבה את תפיסתו של הבניין ע"י הסטודנט (והאדריכל לעתיד). כמו שתוכנות כגון סקטש-אפ מגבילות את הצורה הגיאומטרית (במידה מסויימת) כך גם נקודת המבט על המודל מגבילה את יכולת התפיסה של הבניין.

    השבמחק
  2. יובל,
    תודה על התהיות :)
    ראוי לציין שבניית המודל מקרטון ביצוע הייתה רק נדבך אחד בתרגיל הזה. אמנם נדבך משמעותי מבחינת הזמן שלקח לבצעו, אך השתלב בכמה משימות אחרות. אחת מהן הייתה בניית "מודל רעיוני" - ייצוג תלת ממדי חופשי לגמרי של האתר. ראוי לציין שרבים מאיתנו הפקנו תועלת רבה יותר ממשימה זו, שם באמת נתנו דרור לרעיונות. במקביל חקרנו את האתרים מבחינה היסטורית, הכנו סכמות ורישומים ובנינו מצגת על כל פרויקט בה הדגם השתלב.
    השימוש בקרטון ביצוע מגביל מצד אחד אבל מצד שני נותן שפה אחידה לכלל הדגמים ומאפשר לבחון הבדלים ביניהם מבלי שהעיסוק בחומר ישפיע. אני חושב שעדיין מוקדם מדי בתרגיל ראשון של "זריקה למים" להתעסק בחומרים, ויש משהו בניקיון של הקרטון ביצוע שמאפשר להתמקד בדברים אחרים הקשורים למבנה/רחוב כגון הבנת הממדים, החיבורים, הפרטים, וכו'.
    גיא

    השבמחק
  3. בתשובה לשאלתך: "מה מוביל את הסטודנטים שנה אחר שנה תמיד לאותו שילוב חיוור של קרטון ביצוע וליפה צהבהבה?"

    ריקי שמשוני.

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails