26.7.08

מחשבות על אדריכלות

אכן פוסט שונה במקצת לדעתי וראשון מסוגו בבלוג – החלק הויזואלי מגיע דרך הדמיון והנשמה.
כתבתי מאמר קצרצר על אדריכלות – אני מקווה שתהנו ממנו. כל נושא שם אפשר לפתח ולכתוב עליו עוד הרבה מאוד, אבל נגעתי באמת רק בקצוות בשאיפה לא להכביד ולהכביר במילים.

מחשבות על אדריכלות
אדריכלות היא אנחנו, היא נועדה לנו, בני האדם. אם רק ניפתח ונקשיב פנימה נדע מה טוב לנו ומה לא, השוני הקיים באופי שלנו ייתן פירושים אחרים לאותו דבר. השוני הזה הכרחי לקיום אנושי אפילו אבולוציונית; אנחנו בעלי חיים מיוחדים שאפילו המראה החיצוני שונה בהגדרה הגנטית, אנחנו שונים באופי ובצורת ההתנהגות והמחשבה. אך יש לנו מכנה משותף אנושי והתשובות הכי בסיסיות באדריכלות אנושית נמצאות בפנים (לא כל כך עמוק אפילו), מעצם המהות האנושית שלנו.
הבנה מאוד חשובה שלטעמי כל אדם (לקוח ואדריכל) צריך להפנים אותה, לחיות אותה, היא שהכול כבר בפנים ושצריך ללמוד להקשיב.
כל אחד הוא קצת אדריכל, אותו תואר לאדם שמארגן ומסדר את החלל. לכל אחד יש את היכולת לסדר, להתאים, למצוא את התבנית הנוחה בשבילו. זה חלק מאיתנו, זה בא באופן אינטואטיבי כבר בהיותנו ילדים - לסדר דברים, לארגן אותם שייצרו משהו חדש.
מהו אותו חלל שהאדריכל מארגן? ממה הוא מורכב?
החלל הוא דבר מורכב מאין כמוהו ופשוט מאוד באותה מידה.
הוא מורכב משני רכיבים עיקריים –
  • צורת החלל - החלק המורגש והנראה – מורכב מדפנות החומר, דפנות פואטיות (רקיע/תהום/אופק) ודפנות ארעיות שמשתנות כל הזמן כתלות בגורמים שונים כמו מזג אוויר, מצב השמש, ואף אלמנטים שהאדם מציב בחלל שיש להם השפעה אירעית (תאורה/רטיבות/ערפל וכו'). בנוסף קיימות דפנות הסביבה הרחבה הנראית והתחושתית שהיא גם חלק מהדפנות הקודמות בסיטואציות מסוימות (אדמה/שמים/מים/צמחיה/שאר הנוף עד האופק).
  • תכולת החלל - החלק המורגש שאינו נראה – אמנם אינו נראה אך יצוק בו הרבה תוכן שמשפיע באופן ישיר על האדם. האוויר הכלוא בחלל נתון מכיל אותנו, משפיע עלינו. בחלק הזה אנחנו נמצאים תמיד, ובו אנחנו מרגישים טמפרטורה ולחות, רוח, צלילים וריח.
מגדירי התחושה – הסיטואציה המרחבית – שמשפיעים על האדם אם הוא מודע ואם לא, הם צורת החלל ותכולת החלל, אפשר לציין שהתאורה היא מרכיב ייחודי שחולש על שני התחומים ומשנה בצורה דרסטית את התחושה והסיטואציה המרחבית לכל אדם שיכול לחוות את הספקטרום הנראה.

הצירוף של הסיטואציה + האדם הם כמו טביעת אצבע, ייחודיים. כל אחד מהגורמים שציינתי משפיע על האדם באופן שונה, בנוסף האדם עצמו משתנה במצב רוח ובסיטואציה הפרטית שלו ולכן הסיטואציה שלו משתנה אף היא כשהוא חווה את החלל בפעם השנייה.
האדם שקורא את המרחב סביבו, מקבל תחושה על סמך כל המרכיבים שציינתי לרבות הסיטואציה הפרטית שלו עצמו והצירוף של הכל הוא ייחודי. מכיוון שאנו בני אדם, לכולנו טביעת האצבע דומה במהות אך שונה מאוד בפרטים.

אין חלל הזהה למשנהו.
אין סיטואציה זהה.
אין אדם זהה.

אשמח לשמוע תגובות! ערן.


אגב בתמונה למעלה - מגורי הצוקים ב- Mesa Verde, בפארק הלאומי בקולוראדו, ארה"ב.
אני מאוד אוהב ומתחבר למקום הזה, וכשסיימתי לכתוב, פתאום חשבתי עליו.

תגובה 1:

  1. אם מישהו רוצה לקרוא דברים דומים למה שערן כתב עליו יש מאמר של
    Juhani Pallasmaa
    שנקרא
    The seven senses of architecture
    ויש את ספרו של
    Christian Norberg-Shulz
    שנקרא
    Genius Loci: Towards a phenomenology of architecture

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails