20.8.13

HAIFA BREAKS GROUND - Igor Grushko

פרוייקט הגמר של בוגר הטכניון הטרי:


בפרויקט אני קורא לחשוב מחדש על הדרך בה אנחנו תופסים ומתייחסים כמתכננים לערים תלת ממדיות כמו חיפה. אנו עדים ליחס לערים בעלות טופוגרפיה כאל ערים מישוריות (דו ממדיות) כמו תל - אביב, תוך פיזור הבניה וניצול שטח פני הקרקע / קרום העיר בלבד ומבלי לחשוב על השוני במהות ובאופי סטרוקטורלי של שני טיפוסי ערים אלה.




מנהרות הכרמל (שנפתחו לאחרונה) מגשרות באופן חלקי על הנתק בין צפון העיר לדרום, אך 'מתעלמות' מהחלק השלישי - הכרמל. במעבר במנהרות, הרכס וצירו הראשי - רחוב מוריה אינם מורגשים פיזית או תפישתית.


שני צירים עירוניים משמעותיים: ציר רכס הכרמל וציר מנהרות הכרמל לא נפגשים במרחב, יחד עם זאת במעין מבט רנטגן 'חודר' ניתן להבחין בנקודת התלכדות בין שני צירים אלה ואשר נמצאת בסמוך לכיכר קריית ספר, מעין נקודת G נסתרת שיש לגלות.






בחיפה פועלים בשתי אסטרטגיות תכנון עיקריות: פעולה במקביל לקווי הגובה - קווי הטופוגרפיה (רחוב 'עיר גנימי' טיפוסי) ופעולה בניצב לקווים אלה (הכרמלית).

בהסתכלות על נקודת G, אני תוהה לגבי אסטרטגיית פעולה שלישית: פעולה בציר Z. פעולה אנכית שתחבר שני צירים עירוניים: ציר רכס הכרמל ואת ציר מנהרות הכרמל ורטיקלית.




אפרוס מספר סיבות:
1. חיפה חווה 'אסונות תכנוניים' (גרנד קניון, מתחם יס פלנט, מלון חוף הכרמל ועוד דוגמאות). אסונות אלה פוגמים במשאבי הנוף / הטבע של חיפה ובפרספקטיבה של עשרות שנים, קרום העיר עתיד להפוך לג'ונגל בעל 'נתקים' ו'קרעים' של קופסאות אשר חזיתותיהן אטומות ומחלפים צפים. 'פסטורליה' של העיר ואופיה השואב כוחו מתיאוריות עיר גנים יעלמו לעד.
כאלטרנטיבה אני מציע מערכת בציר Z (אנכית) שתשלב מערכת תנועה לאנשים וכלי רכב ופרוגרמה מגוונת בתוך ההר שאיננה כוללת מגורים.
כך שעומדות בפנינו שתי ברירות ביניהן עלינו לבחור כבר היום:בחירה בין עתיד של חיים ועבודה על פני הקרקע בעיר בעלת נתקים וקרעים הנוצרים ממבני 'ביגנס' ומחלפי ענק או בעתיד של עיר לה קרום ומערכת איברים פנימיים, בה פרוגרמות נכנסות לתוך עומק האדמה במטרה לשחרר את פני קרום הקרקע לטובת טבע, נוף ומגורים איכותיים.
2. סוגיית הרכבת. חיפה חסומה ע"י מסילת רכבת המונעת גישה לים. על ידי הרחבת המנהרות וסלילת מנהרה שתעבור במקביל למנהרות הקיימות, חיפה תשוחרר מן המסילה החובקת אותה וחופיה יוחזרו לעיר.
תחנת רכבת בתוך ההר בשילוב עם מערכת תנועה אנכית (Z) תאפשר יצירת תחנת רכבת על פני הכרמל.
3. שיקול תחבורתי. ציר רכס הכרמל ושכונות המגורים הנושקות לו תוכננו בעת המנדט והושפעו מערי גנים באירופה. כניסה ויציאה מכל שכונה נעשות מאותו המקום על גבי מוריה כך שיחד עם העובדה שאין דרכים המקשרות בין הרכס למבואות הדרומיים (פרט לצומת חורב) נוצר עומס תחבורתי קבוע באזור.
מערכת תנועה בציר Z מאפשרת לצרוך את שרותי הציר כשהרכב נמצא בחניה בתוך עומק ההר.
4. שיקול בטחוני. מערכת בציר Z מציעה מרחב עירוני שיאפשר לעיר שלמה לתפקד בעת חירום.
5. זמן. מערכות תנועה בטכנולוגיות חדשות אשר יעבירו הרכבים דרך מסת ההר מעלים שאלה לגבי מושג הזמן בעיר תלת ממדית. במקום להתפתל על גבי מדרונות, יועברו הרכבים מהכרמל אל החלקים המישוריים של העיר וחזרה בדקות, מה שהופך את המרחב העירוני התלת מימדי למרחב בעל ארבעה ממדים בו לזמן יש משמעות.




מערכת Z דנה בפרשנות חדשה לסטרוקטורה עירונית לעיר תלת מימדית ולמיקומה בקונקסט הרחב של סביבתה (מטרופולין למשל), סטרוקטורה שאיננה פועלת על גבי 'עור' / קרום העיר בלבד, אלא מציעה גם איברים פנימיים שעובדים בתיאום.





הפרויקט עוסק בהצעות מעשיות אשר בוחנות דרכי הסתכלות, קריאה ותירגום למושגים עירוניים ומושגים של הדיסציפלינה. זאת כדי לפרוס אוסף הבחנות ורעיונות לחשיבה גמישה על סוגיות במרחב העירוני התלת מימדי בערים חדשות של מחר.


grushkoigor@gmail.com
054-4868511

תגובה 1:

  1. מאמר מאוד מעניין המציג חשיבה מחוץ לקופסא, מבט מרענן על המציאות המורכבת של העיר חיפה ומתן כיוון חדש בתכנון עירוני של ערים הרריות. בהצלחה עם התכנית איגור!

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails