8.11.12

בית יד לבנים ברמת ישי / אור רגב ושירלי קויבסקי קנת

בית יד לבנים מאגד בתוכו שתי משמעויות -
בית - זהו המקלט שלנו. זהו המקום הפרטי שלנו.
יד לבנים -אנדרטה, מצבה, מקום עלייה לרגל, מקום איסוף בימי זכרון, אבל ולעיתים שמחה,מקום של זכרון.

רמת ישי הוא מקום מאוד צנוע, המגרשים אינם גדולים והבתים צמודי קרקע בעיקרם. 
המקום הרגיש כאילו תוכנן סביב ועל ידי האנשים המתגוררים בו ולכן התחושה היא שהכל בקנ"מ מאוד אנושי.
השילוב הזה, בין הפשטות של המקום למונומנטאליות של הזכרון, היה בעינינו המחולל התכנוני וראינו במקום הזדמנות ליצר סינרגיה בין השניים. הגדרנו זאת כמונומנטליות שימושית. כמו השילוב במונח "בית יד לבנים". זהו  המפתח לתכנון-אנדרטה שהיא בית – בית שהוא אנדרטה.

השטח המשולש והפרשי המפלסים (4 מטרים) בין קודקודיו עזרו בהצבת המבנה בשטח. רצינו ליצור מבנה שיחמיא לשיפוע, כך שנוכל להשתמש בכלל השטח לרחבת הארועים וכן רצינו שהמבנה לא יפריע למרקם השימושים שזיהינו. בהתאם לכך מיקמנו את הכניסות למבנה ואת הגישה לרחבת הכינוסים. לרחבה אין כל משמעות ללא הבניין ולהפך.הם ניזונים זה מזה ומעצימים את הזהות אחד של השניה.


מבחוץ נראה שהמסות אטומות, חלקן תלויות בהטייה והמראה הכללי מעלה שאלה לגבי השהות והשימוש בחללים. המבנה נסמך רק בשתי נקודות וחוסר השיווי משקל מעצים את החוויה שבהגעה אל הבנין. העלייה אל הרחבה מתחת לבניין התלוי מעלינו מנסה ליצור סוג של יראה, כזו שאנו חווים בדרך כלל כאשר אנו "עולים לרגל" אל אנדרטאות המסמלות אירועים משמעותים. ברגע שעברנו את הבניין, אנו מגלים כי המבנה בעצם  עוטף את חצר הארועים והחללים שלו, שנגלים לנו בעזרת המעברים הפתוחים והעובדה שאנחנו מתיישרים עם מפלס הבניין, נראים כעת אנושיים יותר ופחות מאיימים.



המונומנטליות המאופיינת כאמור בצורות נקיות ופשוטות, באה לידי ביטוי גם בארגון הפרוגרמטי של הפונקציות השונות. כל פונקציה מיוצגת על ידי נפח. ולכל נפח זהות משלו. הניסיון לעבוד עם חומרים מועטים המעובדים בצורה גסה-בטון, עץ ומתכת הגיע בכדי להדגיש את הנפחים ולא לתת למבנה מורכבות "בניינית" יתר על המידה אלא להשאירו פשוט - כפסל.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

>>

Related Posts with Thumbnails