22.2.12

קו לבן | אדם פרלין

אתמול אכלתי ארוחת ערב אצל אח שלי ואשתו, שום דבר מיוחד, מעט ספונטניות שגרתית.
לקראת סוף הביקור, באזור התה דיברנו קצת על ארכיבלנדר ואחי שהוא אחד העוקבים הראשונים של הבלוג אמר שמשעמם ושאנחנו לא מעדכנים. אמרתי שיש לי חרדת ביצוע. אני רוצה לכתוב גבוהות אבל בשביל עומק צריך זמן.
יש לי שאיפות בשפע ומעט פנאי שכתיבה איכותית מבקשת לה.
הוא שאל אם הפסקתי לראות דברים יפים. השבתי שאני מקבל פולסים של יופי על בסיס יומי פשוט לא מתחשק לי סתם להעתיק ממקור כלשהו ואז להדביק אצלנו. מה גם שמגלישה ברשת אני מקבל תחושה שכולם יצירתיים ומוכשרים ושאימאג'ים יפים הם כל כך אלפיים ושבע.

תוסיפו לכך את המציאות האישית שלי- אין לי כמעט כל עניין להתעמק בטקסטים בסביבת מסך ובטח שלא לתרגם עבור קוראים אנונימיים שבמקרה הטוב ילחצו לייק, ובמקרה הרע יעלבו בי על עילגות, טעיות ורמה ירודה.
הוא אמר שלא כל מה שאני רואה אנשים אחרים רואים ושהוא ישמח מידי פעם לרענן את עיניו בדברים יפים.
אמרתי שאחשוב על זה.
פירגון: floresenelatico
למידע נוסף על adam frelin

אני חושב שזה עבודה מבריקה ומרגשת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

>>

Related Posts with Thumbnails