18.11.11

פרסי דוד עזריאלי | חביבת הקהל ליעד מלכי


בהמשך לפוסט של ראם על תחרות פרס דוד עזריאלי לבוגרי בתי הספר לאדריכלות בישראל, למי שפספס, חבר השופטים החליט השנה פה אחד שלא להעניק פרס ראשון "משום שלא נמצאה עבודה אחת העונה על כל הקריטריונים כפי שנקבעו". יחד עם זאת החליט חבר השופטים לחלק את סכום כל הפרסים לשלוש עבודות כפרס שני, "כשכל אחד מהפרויקטים מייצג הצטיינות בהיבט אחר".
עמותת האדריכלים הציעה קטגוריה נוספת בשם: "חביב\ת הקהל" (או יותר נכון "נבחר\ת הקהל"). זהו פרס לא פחות חשוב, אם לא אחד החשובים בטקס, היות והקהל שברובו מתחום העיצוב והאדריכלות, הם אשר בוחרים את הזוכה.


הפרויקט הזוכה בקטגוריה זו הוא "הגדרת הוויותו של העבר"- פרויקט הגמר של ליעד מלכי, בוגרת בי"ס לארכיטקטורה - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. מנחי הפרויקט הם: פרופ' סעדיה מנדל, ד"ר צביקה ניקומרוב, אדר' דניאל אזרד, אדר' נתי רותם, אדר' עודד גלרון וראש בי"ס אדר' בני לוי.

מודלים פאנל מסכם

קיימת תפיסה גלובאלית שירושלים היא עיר של כולם, אך במובן מה, זה מה שהופך אותה ל"עיר של אף אחד". מחשבה זו והציטוט של רוברט ונטורי,אדריכל אמריקאי, היוו עבור ליעד נקודות המוצא מהם התחילה תהליך פרויקט הגמר שלה.


תוכנית מעל פני הקרקע + חתך

במזרח ירושלים, מחוץ לחומות העיר העתיקה וכ-150 מ' מהכותל המערבי, ישנו כפר בשם סילואן הבנוי על חורבות עיר דוד. אחת התופעות המרתקות שהניעו את ליעד בפרויקט היא הזיהוי שקיימים ממצאים ארכיאולוגיים הפזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו.


תוכנית מוצעת מתחת לפני הקרקע




רגישות התכנון בעיר דוד היא כזו שמכתיבה לכל שכבה חדשה להתנהג כמו ארכיאולוגיה- לעיתים שכבה מן הבינוי המוצע נחשפת אך ברובו הגדול המבנה המוצע חפור מתחת לפני הקרקע. עבור המבקרים, זוהי ההזדמנות לגלות את מכלול הכפר דרך מסלול תת קרקעי המייצר פלטפורמה לעושר התרבויות הנחשפות בין השרידים הארכיאולוגיים, בעוד שעבור תושבי המקום, העתיקות סביבם היא תופעה אשר נלקחת כמובן מאליה ומקשה עליהם בצורת החיים בגידור שנוצר סביב האתרים הארכיאולוגיים אשר נמצאים מתחת לבתיהם לרוב.

תוכנית מתחת לפני הקרקע מצב קיים + מוצע


השאלה המרכזית שהעסיקה את ליעד היא כיצד ניתן לייצר חוויה אדריכלית חדשה, סוג של "In-Fill", במקום כל כך מושרש, ורב שכבתי בו היא מעצבת בהווה עבור העתיד, תוך התחשבות שהעבר הינו חלק משגרת חיי היום- יום? נוסף על כן, המוטיבציה שלה הייתה לבחון איזה ערך מוסף יכולה השכבה החדשה להביא לסביבה שהיא כ"כ מאופיינת מבחינת תקופת הזמן העכשווית וההיסטורית שלה?

תוכנית מוצעת חניון גבעתי + מבטים מתוך הפרויקט


כיצד הזהות המקומית מתחזקת כתוצאה מהתערבות ארכיטקטונית במקום כל כך מורכב?
מהן ההשלכות האוניברסאליות והמקומיות של תכנון במקום כה קדוש ובעל חשיבות היסטורית?
ומהן האפשרויות העתידיות העולות מכזו פעולה?



מודל חניון גבעתי מוצע + קיים

הפרויקט אינו מתמקד בלתת פתרונות אדריכליים. אלא, מקיים גישה אדריכלית של "קצה פתוח", המאפשר למקד את התכנון האדריכלי בהזדמנות לשאלת שאלות מהותיות לגבי זמן, תרבות, אתיקה, אסתטיקה ואדריכלות.
לאתר של ליעד מלכי וקריאה מעמיקה יותר על הפרויקט לחצו כאן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

>>

Related Posts with Thumbnails