9.6.11

מסלולי אופניים פרק 2 הזווית הניו יורקית

בהמשך לפוסט של זיו וקס: מסלולי אופניים - למה הספורט (כלי תחבורה) לא מתפתח בארץ
לגיא שחר שביקר כבר בארכיבלנדר כמה פעמיים יש מחשבות ותובנות בנושא:


...בניו יורק מחלקים קסדות חינם לתושבים, ובישראל רוכבי אופניים נמצאים במטווח ברווזים. ברשויות המקומיות בארץ אין ידע מקצועי מספיק בנושא האופניים, וגם כשמחליטים כבר לעשות משהו בכיוון, מנסים להמציא את הגלגל מחדש במקום ללמוד מניסיון ארוך שנים שקיים בעולם (ראו ערך רחוב אבן גבירול בתל אביב). למותר לציין שהמשמעות היא בזבוז משווע של כספי ציבור וסיכון לרוכבים. במקרים גרועים יותר ישנן אפילו תופעות של ראשי רשויות בארץ שמתנגדים באופן גורף לנושא האופניים ככלי תחבורה עירוני.

הגיע הזמן לשים את יצר ההתחכמות הישראלי בצד, וללמוד מאינספור התקדימים שיש בעולם (קראו גם על תקדים קופנהגן) כיצד לממש בצורה נכונה תחבורה בת קיימא, שרכיבה על אופניים הוא ביטויה המושלם והמתאים כל כך לערי ישראל.

זאת ועוד, ראשי רשויות שלא יפנימו ולא יקדמו את נושא הרכיבה בערי ישראל ישאו באחריות להתדרדרות באיכות החיים בערים, וחמור מכך – ישאו באחריות אישית לגורלם של רוכבי אופניים שיפגעו בתאונות דרכים כתוצאה מאי דאגה לתשתיות הולמות להם. שכן הגידול ברכיבת האופניים בישראל הוא עובדה קיימת ותופעה שאין לעצרה.
לקריאת הפוסט המלא בקרו באתר שלו

תגובה 1:

  1. ארצה להגיב כאן לעיניין הקסדה, בארץ יש איזו תפיסה אנטי-קסדתית. שזה מגיע בדרך כלל על חשבון הרוכב עצמו. ולדעתי, כל זמן שזה שמתעלם מהקסדה הוא הנפגע, זה בעיה שלו.
    סינפלד באחד מפרקיו אמר, שזה טיפשי שבני האדם מוצאים פעילויות שגורמות לראש שלהם להתנפץ, ובמקום להפסיק את הפעילות הם פשוט ממציאים מתקנים שישמרו על ראש.....

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails