6.3.11

מבט קולקטיבי




הפרוייקט Photo Opportunities של הצלמת השויצרית קורין ויונה מקבץ ומרבד לתמונה אחת מאות תמונות שנאספו מהרשת של מונומנטים מפורסמים. כל אותן תמונות למזכרת שלכל אחד מאיתנו יש באלבום/הארד דיסק/פליקר וצילמנו למרות שידענו שהן נורא נדושות. בכל זאת לא כל יום אנחנו מגיעים למגדל אייפל/פסל החרות/הטאג' מהאל.



הטכניקה הזאת מקנה לתמונות תחושה אוורירית-אימפרסיוניסטית וקצת מנותקת מהמציאות. אולי אפילו וירטואלית. לי האופי הציורי שלהן מזכיר את תיאורי הנוף של ויליאם טרנר. לכל תמונה כזאת נבחרה נקודה אחת משותפת שממנה יושרה הפרספקטיבה וכך הוגדרו גם המסגרת וגם הפוקוס של המבט הקולקטיבי.



הפרוייקט מצטרף לפרוייקטים נוספים שבהם העשיה האמנותית אינה האובייקט או האימג' עצמו אלא האיסוף וההצגה הסימולטנית של שכבות רבות של מידע שנאסף באינטרנט. החיבור בין כל המידע הזה יכול להיות טכני (כמו במפות הוקטוריות עליהן כתבתי כאן בעבר), והוא יכול להיות גם יצירת מופת שנעשתה ביד אמן כמו הפרוייקט thru-you של קותימאן.




כך או כך כוחו של ההמון הדיגיטלי מחלחל לעולם האמנות ומשפיע על הדרך שבה אנשים תופסים את אותה. באתרי שיתוף המדיה אין מי שעומד מלמעלה ומחליט. כל אחד הוא סופר, עיתונאי, מוזיקאי, מאייר, במאי וצלם. התחושה היא שהסכר נפרץ, כמויות התוכן שניתן למצוא בפליקר וביוטיוב כל כך גדולות וכל כך חסרות היררכיה (מבחינת איכות, תוכן או הקשר) עד שלא ניתן יותר לייצר אמנות "גבוהה" מקורית. נותר רק לנסות לדלות מהסחף חומרי גלם ולחבר אותם למשהו חדש.


לדעתי יש בזה משהו משחרר.


2 comments:

  1. השאלה היא אם זה לא מטשטש את הנרטיב, תרתי משמע.

    השבמחק
  2. שלום אנונימי. אני לא בטוח על איזה נרטיב אתה מדבר, אבל לפעמים טשטוש הוא ערך בפני עצמו.

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails