31.12.10

Small space Great art

כשיצאתי לרחוב מפתחה של "החנות" בליל שבת האחרון, לקח לי כמה שניות להיזכר שאני נמצאת ברחוב העלייה 31 בתל אביב, שהיום הוא יום שבת, והשנה 2010.
הרגשתי שאני נמצאת בברלין, בשנות ה-30.
"הדרך הטובה ביותר לדעת אם יצירת אמנות היא טובה, היא אם זו השכיחה ממך מושגי זמן ומקום", אמרה לי אשה חכמה, ואכן נכון הדבר.
"הסיפורים המדהימים ביותר בעולם" הוא שם של מופע תאטרון חפצים (כן, כן, תאטרון חפצים), פרוייקט משותף של שחר מרום, אמן תאטרון חפצים, ועודד ורטש, אמן פלסטי ומוסיקאי. עיבוד לבמה של סדרת הספרים "הסיפורים המדהימים ביותר בעולם", סיפורי מתח, אימה ומיסתורין, שיצאו לאור בשנות השמונים. השניים עיבדו את סיפורי האימה לתאטרון חפצים, בו כל דמות מיוצגת על ידי חפץ אחר.

שחר, בחולצה חומה מכופתרת וכובע ברט, עומד מעל הבימה הקטנה, ומספר את הסיפורים בקולו המטיל אימה, תוך שהוא מזיז את החפצים-הדמויות, מלהטט בעולם התפאורה המיניאטורי. אט אט נפרש לפניך עולם דימיוני בו בקבוק בושם צר וארוך הוא אשה יפה, ומקטרת מעשנת היא דוקטור מיסתורי. עודד יושב מהצד, מול פטיפון ישן, אחראי על המוסיקה הקסומה וקולות הרקע שהופכים את ההצגה לחוויה יוצאת דופן.

הקסם הזה מתקיים בכל מוצאי שבת ב-21:30 ב"חנות", פרוייקט אמנות חדש ומקורי ברחוב העלייה בתל אביב. החלל הפנימי קטנטן וחשוך עם תקרה נמוכה ולא יותר מ-20 (!) מקומות ישיבה. אולי.

היצירה והחלל הייחודיים גרמו לי לתהות שוב לגבי המונח Site Specific הלקוח מעולם האמנות והאדריכלות. פירוש המונח: פרוייקט שנוצר במיוחד עבור מקום ספציפי ואמור להתקיים רק בו. החלל משחק תפקיד חשוב ביצירת האווירה הקסומה והוא חלק בלתי נפרד מהמופע. קשה לדמיין את ההצגה מתקיימת במקום אחר, ליתר דיוק: לא ניתן להפריד בין החלל למופע (אזכיר בהקשר זה גם את רחוב העלייה, הטרוטופיה קטנה בפני עצמה). כשהחלל הוא כה קטן אתה נושם את ריח הטבק; העשן העולה מן המקטרת נכנס לך לעיניים; ואנשים היושבים לידך ושותפים לחוויה מעבירים לך כוסיות קטנות של משקה הבית.כמו כן, ל"חנות" ויטרינות הפונות לרחוב, בהן מוצגות תערוכות מתחלפות (בימים אלה מוצגת שם התערוכה "זחוחית" של האמן טמיר ליכטנברג).

תגובה 1:

  1. תודה רבה על ההמצלצה המגניבה. נחמד לדעת על כל מיני פרוייקטים שוליים בסגנון ולדעת שאמנות קיימת ולא רק בסרטים.

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails