13.11.10

File-to-factory




כתבתו של חנן על המלון בסין מעלה את הייתרונות הגלומים בתכנון וביצוע בבניה טרומית - מושג שבתודעה ישראלית מקושר ישרות לפריקסטים, אך למעשה כולל בתוכו את כל הנעשה במפעל לפני הבניה ומורכב באתר. בניה זו, prefab בלעז, נמצאת זה זמן רב בשיא השיח האדריכלי במישור הטכנולוגי, על יתרונותיו וחסרונותיו.

חסרונותיה מתבטאים לעיתים קרובות במגבלות על התכנון והמתכנן בכל הקשור לחזרתיות - כאשר אובייקטים מיוצרים במפעל הנחת היסוד היא שככל שכמותם גדולה יותר, כך המחיר ליחידה ירד והכדאיות של יצור במפעל תעלה. המלון שבפוסט של חנן מדגים זאת בצורה ברורה ביותר - על מנת להגיע ליעילות המרשימה הנראית בוידאו, הוקרב העניין האדריכלי. הבניין משעמם וחסר חן, כמעט כמו שהוא יעיל. ניתן כמובן להאשים את האדריכל (תחביב לאומי), אבל הערכתי היא שמיקוד בתהליך התכנון על היעילות עלה על הצורך ליצור יצירה אדריכלים בעלת משמעות או אסטטיקה יוצאת דופן. (בעיה נוספת של הprefab, כפי שחדי העין הבחינו בסרטון, היא סוגיית העמידות ברעידות אדמה - שימו לב לריתומים האדירים בכל מסגרת - דבר שהכתיב את החלונות החזרתיים במרכז כל מודול).

סט ההנחות המוזכר כאן, משתנה משמעותית בשנים האחרונות. עקב השימוש המוגבר בתכנון תלת מימדי ממוחשב על ידי מהנדסים ואדריכלים מחד והוזלה משמעותית בעלויות הייצור הרובוטי (CNC, לייזר וכו') מאידח. שימוש זה יצר תפיסה חדשה בתחום הטכנולוגיה האדריכלית, שבה, בדומה לתחומי ייצור מקבילים דוגמת עיצוב מוצר, התכנון עובר באופן ישיר מהמודל הממוחשב למכונה המייצרת אותו, ללא האמצעי המתווך המוכר לנו כל כך - השרטוט האדריכלי. תפיסה זו נקראת File to Factory, וכשמה כן היא - בבסיסה מודל BIM ממוחשב המכיל אינפורמציה מפורטת ביותר אודות כלל הבניין, וממנו נגזרים תת מודלים שונים עליהם עובדים היועצים השונים - מהנדסי קונסטרוקציה, יועצי אקלים, יועצי אינסטלציה וכו'. כל אחד מהם יערוך את הקובץ בתיאום עם האדריכל עד לבניה מושלמת של הבניין הוירטואלי. רק כאשר המודל הממוחשב מוכן עד פרטו האחרון, יתחיל הייצור.

הצורה האדריכלית, בשונה לחלוטין מהprefab המוכר לנו, יכולה להיות מורכבת ממגוון רב של מודולים, ללא צורך ממשי באף מודול שחוזר על עצמו. השינוי המשמעותי נובע ממרכיב העלות שהשתנה - בכרסום ממחושב, העלות ליחידה אינה שונה כלל בין עם מיוצרות 10000 יחידות זהות או 10000 יחידות שונות במידותיהן. כל יחידה תיוצר בדיוק על פי התוכניות וברמת גימור סופית, ללא התערבות יד אדם. לשיטה זו קורא קס אוסטרהויס ראש משרד ONL וראש מסלול Hyperbody באוניסרסיטה הטכנית של דלפט, Mass Customization, בשונה מMass Production. המחשב מנתח באמצעות אלגוריתמים את הצורה החופשית שנהגתה על ידי האדריכל, ומפרק אותה לאבני הבניין שונות על פי מספר גורמים. המרכיב הקבוע והחזרתי הוא פרט החיבור בין חלקי הבניין השונים. פרט זה צריך להיות מאוד גמיש ולהכתיב את אפשרויות החיבור האפשריות באלגורתם.


אוסטרהויס מציין שתוכנות הBIM שקיימות כיום בשוק אינן מתאימות לשיטה זו מכיוון שהן כוללות בתוכן את הפרדיגמות האדריכליות אליהן אנחנו רגילים - דלת היא מרכיב עם מאפיינים קבועים, וקיר הוא מרכיב עם מאפיינים שונים וקבועים אף הם. בתוכנות אלו לא ניתן למשל לתכנן קיר המשמש כדלת או חזית שהופכת גג. לצורך כך הוא מפתח באוניברסיטה שתי תוכנות BIM יעודיות, ProtoBIM וQuantomBIM המאפשרות לטענתו להתעלם מתכתיבים אלו, וכמו כן לשלב את מרכיב הזמן לתוך התכנון בצורה של תנועה ותגובה לגירויים חיצוניים. בסרטונים ובתמונות הבאות ניתן לראות עבודות של מאסטראנטים במסלול Hyperbody, בהם קירות המחוברים למחשב ובהם מורכבים מנועים בין מודולים זהים הגורמים לקיר להתקשת ולהתיישר (אשלח לכם תמונות וסרטונים מההגשה הסופית שלהם בינואר). מגדל המשנה את צורתו ופרויקט בשיתוף עם חברת הרובוטיקה פסטו, בו נבנה קיר המגיב לאנשים ההולכים בסביבתו.


עבודתם של Ryan Lynx וWen Ting




מהאזנה להרצאותיו וקריאה בכתביו, אי אפשר להתעלם מגישתו הטוטאלית. הוא מדבר על השיטה כפתרון האולטימטיבי לבנייני העתיד. הוא רואה בעצמו אדם שמקדים את זמנו וסולל את הדרך לאחרים, ביהירות אדריכלית אופיינית הוא מזניח את הבעיות הרבות הטמונות בשיטה ומטאטא מתחת לשטיח את העובדה שגם לתכנון מסוג זה יש מגבלות רבות, וגם הוא, בדומה לאדריכלות שהוא מגנה, יוצר בהכרך סוג של חזרתיות. בפועל, מעבר לתמונה הוורודה שהוא יוצר - בדמות כפתור חדש בסרגל הכלים של תוכנת השרטוט שלכם שכותרתו "ייצר!", יש מורכבות רבה ובעיות רבות שעדיין יש לפתור לפני שהדבר יהפוך כלכלי ובר יישום. אך עדיין, יש למחקר שלו ושל הסטודנטים שלו חשיבות רבה בהכנת הכלים ופריצת הדרך להגברת החופש הצורני והאופן בו אנחנו חשבים על ייצור ובניה.

2 comments:

  1. אחלה כתבה, מלמדת, מעניינת וכתובה היטב

    השבמחק
  2. איתי, אני מצטרף לאיל - פוסט מעולה.

    אני חושב שהנקודה הכי חשובה היא בפסקה האחרונה - איך בוחנים את הגישה על מעלותיה וחסרונותיה ולומדים ממנה למבנים הבאים. אני חושב שהכח הגדול של הכלים שמפתחים אוסטרהויס ועמיתיו הוא שבירת המשוואה של צורה אורטוגנולית = בניה יעילה וזולה = פונקציונליות. ברגע שהכלים האלה יביאו לכך שכל בלוב יעלה כמו המבנה הסיני מהפוסט הקודם יוכלו גם הפונקציונליסטים שבאדריכלים להסתכל על הצורה כפקטור שלא רק משפיע על המחיר אלא גם על שיקולים אחרים: חברתיים, אורבניים, אקלימיים.
    ואם אני מקצין את הקו הזה - ביום שה file to factory ישווה את המחיר מול הבניה הקונבנציונלית, כל המבנים "המיוחדים" יאבדו חלק מהדימוי היוקרתי שלהם, כי הם כבר לא יהיו כל כך יקרים.

    ובהקשר כללי - הפוסט הזה מתקשר מאד לדיון שהתפתח לא מזמן סביב הפוסט של אלי - http://archiblender.blogspot.com/2010/09/blog-post_23.html#comments

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails