23.10.10

פרויקט גמר באדריכלות | ממארג טלאים לדיור בר השגה

הפרויקט עוסק בקהילות מהגרי העבודה והפליטים בשכונת נווה שאנן בת“א. 
נוגע במגוון רחב של נושאים החל מסוגיית דיור בר השגה בפן החברתי-כלכלי, דרך יצירת מערכת חיים ע“ג תשתית עירונית קיימת ובעיקר בסוגיות אתיות של יחס החברה לאותם פרטים וקהילות אשר נתפסים כשקופים עבור הממסד ורבים מאזרחים. מדובר בפרויקט שהדגש אינו עיצובי אלא רעיוני ומציג ביקורת על המצב הקיים.

אופי החיים מתוך הרחוב האלטרנטיבי
יואב אל-עד, עמוס דנילוביץ' פרויקט גמר, סטודיו מגורים, המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל
מנחים: אדריכלים רן גרוס ואילנה רודושינסקי

הפרויקט זכה בפרס שניידינגר לפרויקט גמר מצטיין, הוצג בסימפוזיון בשנחאי, פורסם באתר Posi+tive ובימים אלו נשקלת מועמדותו לפרס עזריאלי.


שלב מקדים: הגיבור העירוני
בשלב הראשון של הפרויקט נבחרו “גיבורים עירוניים”, פרטים אשר זקוקים לעיר בכדי ליצור, אך אורח החיים שלהם בה הוא חתרני. לגיבורים תכננו דירה של 40 מ“ר בשיכון ציבורי משנות ה 50. כך העמדנו את הדיור הסטנדרטי – גנרי אל מול הפרט החתרני האינדיבידואלי. בהמשך, גישה זו של תכנון מלמטה, מהפרט היווה כלי חשוב ומשמעותי להתייחסות לשכונת נווה שאנן והחיים בה.
הגיבורים שבחרנו הם: חגי, צלם ביום ומלכת דראג בלילה, וואן משוררת בת לפליטים שאינה גרה במקום קבוע ומתארחת אצל משפחה וחברים בלילות. אורח החיים הדו-קוטבי של הגיבורים השתקף בקהילות הזרות בשכונת נווה שאנן ובשכונה עצמה.

מערך המגורים החדש
מחקר ורקע: רשתות חיים המתקיימות במקביל
לשכונת נווה שאנן ניגשנו משני כיוונים – השכונה עצמה, תוך בניית קו זמן מהקמת ת“א ועד לשנת 2027 בה הועמד החזון שלנו לעתיד השכונה. מכיוון שני ניגשנו מתוך בחינת אורח החיים של הקהילות הזרות. כמובן שלמרות שאיפתנו לא ליפול לקלישאות, רק לאחר ביקורים רבים בשכונה הבנו את המורכבות של הקהילות השונות והפסקנו להתייחס אליהן כמקשה אחת.

יצירת הרחוב האלטרנטיבי

המסקנות העיקריות הובילו אותנו לבחון את הפער בין הפורמאלי לא-פורמאלי בשכונה. הקהילות הזרות השתמשו במערכת הפורמאלית כתשתית לצרכיהם ובמידה רבה יצרו מערכת א-פורמאלית. שתי רשתות חיים המתקיימות במקביל.
פרט לזיהוי זה, מסקנות נוספות היו שמוקד הפעילות של אותן קהילות היה דווקא בחצרות האחוריות ופנים המבנים משיקולי הסתרה ומשיקולים כלכליים. וכן שמחזור החיים השכונתי מתקיים במהלך השבוע אל מול סופי השבוע בהם חל גידול במספר הזרים המגיעים לשכונה.

הבניין הקיים (צד ימין) אל מול גרעין המערכות והשלד הקונסטרוקטיבי

החלל הקהילתי – “האבוקה”, בולט ממערך המבנים ובהסטה של הקונסטרוקציה
“אני מאמין” של הפרויקט
המטרה הראשונית הייתה יצירת מגורים ברי השגה לאוכלוסיה הזרה בשכונת נווה שאנן כנגזרת לאורח חייהם הקהילתי. נתקלנו באתגרים רבים הנוגעים למתח שבין הרשתות הפורמאליות והא-פורמאליות. כיצד ניתן ליצור ארכיטקטורה א-פורמאלית? אכן לא ניתן ובחרנו לנסות לתכנן ביחס לא-פורמאלי. חשוב היה לנו לשמור על האיזון העדין שמקיים רשת חיים קהילתית תוך הימנעות מהסתכלות רומנטית על המצב. פרדוקס נוסף היה שהצלחת הפרויקט משמעותה כישלונו היות וכוחות השוק ידחקו את האוכלוסיות הזרות החוצה.

דירות המשפחות הצמודות לגרעין המערכות

הדירות הדינאמיות בקונסטרוקציה בין המבנים
במהלך העבודה נקלענו למתח שבין הניסיון לתכנן פרויקט קונקרטי בעל צידוקים כלכליים לבין הניסיון ליצירת פרויקט רעיוני אשר יציג חזון לשכונה ולאוכלוסיה הזרה.
אומנם ניתן להציג את הפרויקט כבעל בסיס מעשי הנשען על תמ“א 38 ומימון היחידות הקלות ע”י שני הפרויקטים עליו היחידות נשענות. (שתי חלקות – שלושה פרויקטים). אך, בסופו של דבר, בין היתר מתוך מבט ביקורתי על הפרויקט עצמו, הבנו שעצם הצבת החזון והתכנון עבור הקהילות הזרות הוא היעד. גם אם בעתיד המקום ישמש לסטודנטים או מגורי יוקרה או לחליפין יתבסס כשכונת עוני, טביעת הרגל הראשונית יועדה לאוכלוסיות הזרות. המערכת מייצגת רשת חיים אלטרנטיבית לצד זו המוכרת לנו. אנו מציעים תפיסה בה שתי ערים (שתי רשתות חיים) יכולות להתקיים יחד.

סכמת מערכת שני מבנים ע"ג תכנית

תכנון: חיזוק החצר האחורית
הפרצלציה בשכונה מחלקת את המרחב בין הרחובות לזוג חלקות שלכל אחת חזית לרחוב. החצרות האחוריות הפכו לחלל לא איכותי ונסתר. ולפיכך לשימושי לקהילות הזרות. לפי זיהוי זה של היפוך החזיתות מאחורית לראשית, חשוב היה לנו לחזק את החצר האחורית ולהפוך אותה למוקד ההתנהלות הקהילתית. רצף מערכות כאלו יצרו רחוב אלטרנטיבי. בנוסף, חשוב היה לנו לפעול במימד האורכי בכדי להשלים את הרשת ולכן מיקמנו את המרחבים הקהילתיים בצמתים.

סכמה של רצף מבנים אשר יוצר את הרחוב האלטרנטיבי
ברמת הבניין באתר בו בחרנו חלקה אחת הייתה תפוסה ע“י בניין קיים והשנייה ריקה. בחלקה הריקה בנינו גרעין מערכות מינימאלי שחלקו הקדמי ישמש את הדירות הצמודות לו (שיועדו למשפחות) וחלקו האחורי מערכות משותפות לדירות ה”קלות“ במרחב בין שני החלקים הקבועים. בבניין הקיים נעזרנו בתמ”א 38 וע“י חיזוק המבנה התאפשר לנו לבנות על גג המבנה. הבניין הקיים וגרעין המערכות יחד עם מגורי המשפחות ממנים את הפרויקט השלישי.
קומת הקרקע באתר



 תכנית קומות ראשונה, שנייה ורביעית
חתך רוחב


תובנות: הפרויקט הכיר לנו פן לא פשוט של החברה הישראלית
עיקר הביקורת אשר הועלתה על ידינו ועל ידי מנחים שונים נגעה לפער שקיים היום בין הלקוח למשתמש בתחום המגורים. כך, שהאינטרסים של היזמים לעיתים מתנגשים באינטרסים של המשתמשים. ביקורות נוספות היו על התרגום של המחקר המעמיק לתכנון עצמו והיו שראו בארכיטקטורה של הפרויקט כלא מתאימה לחזון האדריכלי שהתבסס על “אדריכלות הטלאים” העדינה שזיהינו בשכונה.

בנוסף, למרות שינויים רבים ובחינה מחדש של הפרויקט לאורך השנה (ולמעשה תכנון מספר פרויקטים) עדיין היו מספר פרמטרים בהם לא הצלחנו להגיע למיצוי דוגמת הדירות עצמן מבחינת תכנון החללים והחומריות.
ככלל המתח שבין הרצון לתכנן פרויקט גמר אשר יהיה ישים ובו בזמן רעיוני מנע מאיתנו “ללכת עד הסוף” עם אחד הכיוונים.
אין ספק שאנחנו שלמים ומאוד מרוצים מהתוצאה, השקענו דם, יזע ודמעות בפרויקט שהכיר לנו פן לא פשוט של החברה הישראלית. כמו כן, היו ביקורות חיוביות רבות שעזרו המון.

לקבלת תמונה מלאה אף יותר:
לינק למצגת העוקבת אחר היווצרות הפרויקט
 לינק לגליונות כפי שהוגשו

לפרטים נוספים:
עמוס דנילוביץ' 052-3468340 AmosArch@gmail.com
יואב אל-עד 054-6830713  YoavElad@gmail.com

אשמח לפרסם פרויקטים נוספים-איל ארכיבלנדר
אנדראה אני מקווה שזה עוזר לך




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

>>

Related Posts with Thumbnails