23.9.10

תכנון בהקשר סביבתי - השראה מודעת

בשנות ה-80 דובר רבות על תכנון ב- " הקשר סביבתי "....
הינה לפניכם שלושה בנינים שתוכננו בשנים האחרונות .
הבנינים מתאפינים בתצורה יחודית המבליטה את שונות המבנים מהסביבה.


בניין מוזאון לאמנות ומולטימדיה בעיר גראץ - אוסטריה ,תוכנן ע"י האדריכל פיטר קוק ובוצע בשנת 2003

בנין לשימושים מעורבים בעיר בודפסט - הונגריה , תוכנן ע"י האדריכלית זהה הדיד בשנת 2007



בניין מגורים בתל אביב - רחוב הירקון , תוכנן ע" האדריכל והמעצב רון ארד בשנת 2010






מה דעתכם על גישה זו ?

6 תגובות:

  1. היי אלי,
    אני חייב להגיד שאני לא מסכים עם ההשוואה בין שלושת המבנים כפי שהצגת. זה נכון שיש דימיון צורני (במיוחד בין השניים הראשונים), אבל באותה מידה אפשר היה להוסיף לרשימה עוד עשרות מבנים דומים יותר מהשנים האחרונות.
    אני לא יודע אם אפשר להגדיר את זה כ"סגנון אדריכלי" אבל למי שרוצה הנה כמה מאפיינים שיעזרו לו:
    1.צורניות נפחית המשכית (curvilinear או אחרת) - ללא מסות רגולריות מזוהות.
    2. מעטפת רציפה מבוססת חזרתיות (גם אם כל רכיב הוא ייחודי).
    3.טשטוש ומיזוג בין המרכיבים הקלאסיים של הבניין - אין יותר רעף/לבנה/חלון כאלמנטים מזוהים.
    4. שימוש רציף בטכנולוגיות הדמיה דיגיטליות לכל אורך התהליך - משלב הקונספט ועד הייצור עצמו.
    5. העדפה ברורה ולא מתנצלת של צורניות המבנה על פני ערכים אחרים - כגון כלכליות, פונקציונליות, השתלבות במרקם עירוני או היסטורי וכד'.

    השבמחק
  2. היי יובל
    תודה על תגובתך המפורטת והמנומקת....
    אני מסכים איתך שאין דמיון צורני בין שלושת הבנינים שהוצגו בפוסט הזה....
    הדמיון ביניהם זה הרצון של המתכננים להבליט את השונות של הבנינים מסביבתם....
    האם זו הגישה תכנונית שאתם תומכים בה ?
    בנינים אלה הם מקורות השראה לאדריכלים בכל העולם....

    השבמחק
  3. אלי,
    לדעתי המבנים האלה מרתקים הן מבחינת תהליך התכנון והן מבחינת הטכנולוגיה שדרושה כדי להביא אותם לכדי מימוש. באותה נשימה הם גם מבטאים רצון ילדותי של "תראו אותי, אני הבניין הכי מתוחכם בעיר". יתרה מכך, אני חושב שבהרבה מובנים הם אלה שמייצגים בצורה הכי מדוייקת את התקופה שבה אנחנו חיים - שבה יש טשטוש בין הפיזי לוירטואלי, האימג' יותר חשוב מכל ערך אחר והטכנולוגיה הדיגיטלית פורצת את הגבול שבין הייצור ההמוני ל Mass customization
    ואם אתה שואל על "הגישה התכנונית בה אני תומך" - אני חושב שאחת המטרות של האדריכלות היום היא להתבגר מההתלהבות מהטכנולוגיה לשמה, לקחת את הידע האדיר שנצבר כאן ולמצוא את הערכים שאפשר ליישם איתו.
    אם לעשות אנלוגיה למאה הקודמת - המודרניזם באדריכלות תמיד התנדנד בין הרצון לביטוי צורני ל"רוח הזמן" (אסתטיקת המכונה) לבין הניסיון לנצל את הידע והטכנולוגיה של המהפכה התעשייתית למימוש ערכים חברתיים.

    השבמחק
  4. יובל תודה על תגובה מדויקת,
    מלומדת ומלמדת.

    הותרת אותי עם שאלות:
    "האימג' יותר חשוב מכל ערך אחר ..."
    תמונה היא דרך ביטוי מתומצתת לרעיון, והתימצות מעצם היותו מדלל ומרדד.

    מחשבה:
    יתכן ואדם יחליט לעשות מחקר על אחד הבניינים שאלי הציג,ינתחם מאספקטים שונים ויגלה רבדים נוספים וערכים שאינם באים לידי ביטוי בתמונה. אחוז המתעניינים במידע זה יקטן בעשרות מונים. למי תהיה הסובלנות לקורא לנתח ולבקר עוד בניין אחד שיעלם מיד תחת זרם התודעה המוצף של רובנו?


    "להיות מפורסמים"
    אינני מחדש אך ארכ' הינה אלמנט תרבותי אחד מיני רבים ומייצגת את רוח התקופה, ככזאת רבים מנסים להתבלט, "להיות מפורסמים".
    אני מניח שיצירה מבנה אחד שיהיה צנוע ושקט לא תקבל תהודה בזרם כמו בניין שטוען לכך שפרץ דרך כלשהי בשדה האדריכלי.

    הפתרון לטעמי הינו המשכיות בשפה עיצובית שלבסוף תקבל הכרה כלשהי,אך אני ממש לא בטוח.מה גם שאדריכלים רבים לא רוצים לחזור על עצמם ולדייק בתכנון אלא לנסות כיוונים שונים ולהתאים לרוח הזמן ולאתגרים החדשים שמציבה הטכנולוגיה.

    עם סתירה מעטה למה שנכתב עד עתה דע שאני מסכים ומתחבר לגישה התיכונונית שאתה תומך בה.
    האם יש לך דוגמאות למבנים כאלה?
    רעיון כיצד ניתן להציג אותה באופן שונה?

    אילו ערכים חברתיים לא באים לידי ביטוי לדעתך?
    והאם אתה מקבל את שיקולי היזם (קפיטליזם) כערך השולט והמשפיע על בחירת המתכנן ובהמשך בחירותיו של המתכנן לגבי הגדרת האתגרים והעיצוב?

    השבמחק
  5. איל תודה על התגובה (וגם על היח"צ בפוסט...)
    העלת כמה נקודות אבל אני חושב שתהליך ההתבגרות שעליו אני מדבר טמון במושג "המשכיות בשפה עיצובית", שמזכיר גם את "ההשראה המודעת" של אלי. אנחנו צריכים ללמוד את המבנים האלה לעומק לא רק ברמת האימג' ולהביט בהם במבט ביקורתי. לדעתי רק מתוך ניתוח, סיווג וקטלוג של היתרונות והחסרונות שלהם נוכל גם להמשיך ולפתח את השפה/סגנון ולצקת לתוכו את הערכים שאנחנו מאמינים בהם.

    השבמחק
  6. רציתי להוסיף כמה דברים:

    א. אני חושב שצריך להוריד את המבנה של ארד מהרשימה, אני חושב שהמבנה מקבל השראה ישירה ממבני הבאוהאוס של תל אביב, במיוחד אלה שעל רחוב הירקון.

    ב. אני חושב שהתכנון כן צריך להתבצע עם הקשר לקונטקסט, ונכון למקום, לפעמים מה שהמקום צריך זה את הקונטרסט בכדי ליצור שינוי בתפיסה, מודעות אחרת וכו.. (אפקט בילבאו) אני לא מכיר את המקרים לעומק אבל בהחלט יש מקומות שבהם הדבר מוצדק.

    ג. כמובן כאשר הדבר קורה בסמיכות ובתכיפות גבוהה השוני והייחודיות נעלמים והדבר (לדוגמא דובאי) הופך להיות מעין לאס וגאס או דיסנילנד.

    ד. אייל אני מבין את הגישה של "להיות מפורסמים" והרצון ,לייצר סגנון אישי", אך לדעתי אני חושב שאסור לנו ליפול למלכודת הזאת, והמניע הראשי צריך לנבוע ממה שנכון למקום.

    השבמחק

>>

Related Posts with Thumbnails