17.2.10

מעורב תל אביבי- פרויקט סמט' א' שנה ד'

הפוסט נכתב בשיתוף עם ראם מאיר

העיסוק בעיר הוא אחד מהאתגרים המובילים את האדריכלים, והנדבך המרכזי שיוצר את העיר הוא המגורים בה, השנה עסק סטודיו לתכנון אדריכלי, שנה ד' בנושא העכשווי- מגורים בעיר, ואם עוסקים בעיר יש לנו רק אחת כזו- תל אביב.
מפת אזור התכנון במסגרת הירוקה- המגרש הנתון
הסטודיו הונחה על ידי אדר' לירן צ'ציק, אדר' ברוך ברוך ואדר' אירית צרף- נתניהו.המגרש עליו נדרשנו לעבוד הינו "מוסך דן" לשעבר, כיום המגרש מתפקד כמגרש חנייה בן חמישה דונמים וחצי.


המגרש כיום
בשנים האחרונות היו מספר הצעות לתכנון על המגרש, אחת מהן של משה צור, תכנון מגדל בן 38 קומות.
הצעתו של משה צור
המגרש כעוד מספר מקומות במרכז תל אביב, מהווה חור דיי משמעותי ברקמה ה"גדסית", בבואנו לתכנן על מגרש כזה, צצות שאלות רבות, האם להשתלב ברקמה, האם להתייחס למצוקת הדיור בתל אביב, האם לייצר קומה מסחרית, או שמא לייחד בניין נפרד למסחר או לתרבות? כדי לנסות לענות על שאלות אלה בחרנו להציג מספר פרויקטים שהוצגו בהגשת סוף הסמט'.

אולגה קולדיי וורה ברקוביץ
הפרוייקט יוצר התייחסות ניגודית בין שני אלמנטים עירוניים עיקריים, המשטח והמגדל. המגדל עובד בשכבות הגבוהות של העיר ויוצר קשר גבהים תל אביבי, המשטח מנסח מחדש את פני הקרקע לאנשים ויוצר עניין מעליו ומתחתיו



הישאם דסוקי וליאת בוגדנובסקי
קשר בין מרחבים ציבוריים ופרטיים, מתוך תפיסה הרואה את העיר כאריג של מהלכים המשכיים.
המרחב החדש נוצר בין מרכז פעילות תרבותי המשלב מגורי אמנים/סטודנטים ומגדל למגורי משפחות.
חלל מוזיאון פנימי הממשיך בחוץ כשלוחות של גני פסלים המייצרים חזית אינטראקטיבית לעיר.







גיא אייזיק ורועי שושנה
הקונספט שעמד בבסיס התכנון יצא מהרצון למלא ובאותו זמן לרוקן. לא רק לנצל את שטח הבינוי בעיר רוויה אלא גם לחזק אותה ולהפוך לחלק אינטגראלי ממנה. פונקציות המבנה השונות ארוזות יחדיו ומשתתפות באותם המשאבים, באותה המערכת. חיבור המערכות מעניק שטחים חדשים לא מוכרים, מרחבים של ריבוי שימושים ושיתוף. מסת המבנה נפתחת, מתפנה ובמקומה נכנס האור והאוויר המאפשרים קיום.




אלי וסרמן ואני
כשניגשנו לבחון את השינויים ברקמה התל אביבית גילנו כי בתוכה קיימים מעונות העובדים בתיכננו של אריה שרון. הקנ"מ הדומה למגרש עליו נדרשו לעבוד הוביל אותנו לייצר פרוייקט שיכון עכשווי שמבוסס על עקרונות המבנה של שרון, כאשר קומות המגורים נעות סביב ציר תנועה מרכזי, כשלכל דירה יש מרפסת הפונה לכיוון ההפוך. קומת הקרקע הינה קומה מסחרית ובה חצר פנימית והיא אחראית על הקשר לעיר.




עדי כהן ומיה בן שמואל
הרווחים בין הבניינים הקיימים בתל אביב היום, ברובם מוזנחים ולא מנוצלים ומשמשים במקרים רבים לאחסון פחי זבל או לתוספות בניה מאולתרות. הם הפכו לחלל בלתי מנוצל שמועד להפוך לשארית אורבאנית.
הפרויקט מציע אפשרות בניה במקום בו כבר לא ניתן לבנות. בחלל בו עד כה לא היה קיים כלל פוטנציאל אדריכלי. הפרויקט שואב את מהותו מעולם הצומח כדימוי לגדילה עם נגיעה מינימאלית בקרקע.
הצפיפות העירונית, בדומה לצמיחה טבעית, מבקשת לגדול במקומות בהם כבר לא ניתן. הפרויקט עצמו נשען על הבניינים הקיימים אך גם מתקיים כיחידה עצמאית. הוא מעניק לבניינים הקיימים מעלית מתוך כך שציר התנועה הורטיקלי של הפרויקט מוצב בסמוך למהלכי התנועה של הבנייין הקיים.



דוד סבג ויהושע שעשוע
עסקו בחיפוש אחרי שילוב התנועה העירונית אל תוך שטח הפרוייקט, דבר שמתבטא בקומת הקרקע ובגשרים המחברים את מערכי התנועה של המבנים
לסיכום, אחד מהאורחים בהגשה, אמר, כי זה לא קל לתכנן בעיר היפה בעולם (תוך שהוא נשען על אמירתו של פטריק גדס), העיסוק בתכנון בעיר הזו, שמכילה בתוכה כל כך הרבה דברים אשר יוצרים את המארג המוצלח ביותר בארצנו, הוליד פרויקטים רבים אשר כל אחד מהם מביא משהו שונה ותורם לעיר בצורה אחרת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

>>

Related Posts with Thumbnails