סדרת פיגומים - על האק-סטטיות

על האק-סטטיות - היידגר וטדאו אנדו יוצאים מהקווים


ערב על אדריכלות ופילוסופיה - במסגרת פיגומים, סדרה על ארכיטקטורה ואנשים

חמישי 30.5.2013 20:00

החללית בירקון שבעים
תל אביב-יפו
*הכניסה חופשית ומומלצת

Echochrome פרורים מהנשגב

לא שיחקתי אבל אני בטוח שכל אדם ובמיוחד אדריכל עם ראיה מרחבית מפותחת יראה פה את הגאונות.

ממוסך לבית

 משרד אדריכלים fabredemarien

רוח חדשה נושבת ביריד המזרח

במסגרת פיתוחו של מתחם יריד המזרח (צפונית לנמל ת"א), מוצגת התערוכה "לגור על החולות", שהינה חלק מתערוכה גדולה יותר המסתובבת ברחבי העולם.
אגב, במקביל לתערוכה החלקית ביריד, התחנה הבאה של התערוכה המלאה תתקיים בסן פטרסבורג.

בכל מקרה נחמד לראות את מתיחת הפנים של המתחם ההסטורי ולהתרשם מניחוח תערוכת האקספו של שנות ה-30.

Gurrilla Lighting TLV

כחלק מאירועי הבתים הפתוחים בתל אביב, מומלץ בחום!
הייתי בחזרות, והדוגמא הזאת רק ממחישה מה אפשר לעשות במחוזותינו...

פעילות משותפת ארכיבלנדר עם קבוצת IllegalArt

 ================================================================

עדכון לקול הקורא!
לצערנו הרב עיריית ת"א-יפו ביטלה את האישור שנתנה למיזם "אמצעיר" במתחם יריד המזרח
אנחנו נעדכן בקרוב על התפתחויות בעניין ונכון לרגע זה הפעילויות מוקפאות ואולי ייצאו לפועל במתכונת אחרת בהמשך הקיץ
עמכם הסליחה!

 ================================================================



צוות השטח של ארכיבלנדר חובר פעם נוספת לקבוצת האמנים Illegal Art ליצירה של פעילות משותפת בחלל הציבורי.
עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה שיצאנו לשטח, והנה מתגבשים שוב אוסף של אנשים ערכיים, בעלי מודעות ושאיפה למעורבות חברתית ודרייב פנימי לעשייה, (ואולי גם קצת אידיאולוגיה?)   
אנשים שאוהבים ליצור, ונהנים מהמפגש הישיר שבין אמנות ואנשים.

מתוך פעילות עץ המשאלות - שדרות רוטשילד, ת"א

המטרה - לעורר!  לשמח, לסקרן, לעודד אנשים לראות חלל, לגרום לאנשים לחשוב ולהרגיש, להביע את עצמם, לגרום לאנשים נוספים להיות מעורבים ואולי על הדרך - לגרום שינוי לטובה.

ובירושלים - Suggestion Box

זוכרים את זה? עץ המשאלות ברוטשילד

חדשנות, פשטות ומעורבות בפרויקטים של הנצחה

פוסט אורח מאת: ענבל אלעד
עריכה: איל עברי

כבר חמש שנים שאני אוספת אתרי זיכרון והנצחה, וכמעט בכל שנה כותבת פוסט בבלוג (שהיה לי פעם) או בפייסבוק, והשנה בארכיבלנדר, אחד האתרים האהובים עלי.
הפרויקטים שבחרתי השנה, מכל מה שראיתי שהוקם או תוכנן מאז יום הזיכרון בשנה שעברה, נהגו קנספטואלית בניו יורק. את השניים הראשונים מאפיינת פשטות מסוימת, או אולי יהיה יותר נכון לומר הפשטה. בשניהם הנוכחות של אנשים בתוכה היא חיונית לקיומם ותיפקודם כאנדרטאות לזיכרון. בשלישי, המעורבות האישית בסיפוריהם האישיים של הנספים, היא החלק העיקרי בחוויה.

The geometry of conscience memorial
הפרויקט הראשון: לזכר קורבנות 17 שנות משטרו הדיקטטורי של פינושה בצ'ילה
בתכנון האמן alfredo jaar + jorge dalmazzo , עבור העיר סנטיאגו.

החוויה מבוססת על אינטראקציה דיגיטלית, אבל היא אבסטרקטית ושקטה, ומעניקה רגע שקט למחשבה. שומר המוזיאון מסביר למבקרים את התהליך ומזמין אותם לרדת במדרגות לאנדרטה, שם הם חווים חושך מוחלט במשך דקה ואז מתעצם באטיות האור מהקיר אשר בתוכו יש מאות דמויות לעוצמה מקסימלית במשך 90 שניות וכל החלל מתמלא בדמויות. לבסוף שוב נפסק האור למשך 30 שניות ונוצר מקום למחשבה.
הפרויקט בנוי בחלל תת קרקעי, בדומה לאנדרטה לזכר יהודי אירופה בברלין ומזכיר לי גם את הקרנת האורות והפורטרטים על התקרה ביד לילד באתר יד ושם בירושלים.

עוד על הפרויקט:
designboom-כל התמונות הגיעו משם
לקריאה על הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה

הפרויקט השני: : אנדרטה לקורבנות מחלת האיידס בניו יורק
[בהקמה] על ידי משרד אדריכלים a+i מברוקלין
כאן הפשטות וההפשטה בשיאן: אין כאן פסלים, אורות או מסכים, זהו בסך הכל מתחם מוצל, עם מזרקה וספסל מאבן גרניט.

המבנה בסגנון מאוד עכשווי, גאומטרי ומעניין, לא מאיים אבל יש לו נוכחות בולטת וייחודית. המבנה עשוי פלדה, ובתכנית המקורית אמור להשתרג עליו צמח וליצור הצללה מלאה וחלל שהירוק שולט בו, מעין פארק. על הרצפה חרוטים טקטסטים שנכתבו על ידי היסטוריונים ואמנים בעיקר, והקהילה בשכונה שותפה בבחירתם.

כל התמונות מאתר האדריכלים 
studioai.com
עוד על הפרויקט

 הפרויקט השלישי: טיימליין אינטראקטיבי 9/11 – אסון התאומים
בחזרה לדיגיטל: זהו פרויקט אינטרנטי שאוסף המון מידע מהאירוע, חוויה אינטראקטיבית עוצמתית, שעשויה במקצועיות ממדרגה ראשונה. אמנם זה לא פרויקט אדריכלי, אלא וירטואלי, אבל יחסית לאתר, יש בו חוויית שיטוט במרחב עד כדי סחרור.

http://timeline.national911memorial.org/#/Explore/2

צילום מסך

הפרויקט הזה נראה לי חשוב בגלל האלמנט של בסיס הנתונים שמקבל משמעות. היישום כאן הוא די טכני- היסטוריוני, כלומר מעניין, אבל הציפיה שלי לעתיד אנדרטאות הזיכרון, היא לפרויקט שבו במקום שלכל איש יהיה שם (על הקיר), לכל איש ואישה אפשר להציג סיפור שלם, או הרבה סיפורים, ככל שיספרו אותם קרוביו ואוהביו.
בזכות האמצעים הדיגיטליים, מבקרים, חברים ומכרים מקבלים הזדמנות להתחבר מחדש לזכרונות, ולפעמים גם לבטא את רגשותיהם. מעבר לכך, בפיתוח פרויקט כזה (ולא פחות חשוב – סיומו המוצלח) יש קתרזיס מסוים למשפחה. פרויקט דיגיטלי שעשיתי עם משפחה שאבדה לה בת בגיל צעיר, חולל תהליך רגשי עמוק. לאורך התהליך הם אמרו לי כמה הפרויקט עוזר להם לקבל ולחיות עם האובדן, ולא האמנתי להם. אבל באזכרה השנתית שלה, לפני חצי שנה, ההספד ליד קברה עסק רובו ככולו בפרויקט, וזו הפעם הראשונה שהבנתי את עומק הצורך, ועומק הסיפוק, ליצור מקום – שקט או מלא תוכן, להיזכר בתוכו.

הליכים משפטיים נגד משרד התמ"ת - אני הצטרפתי ואת?

נרשמתי, אני מספר 536 הצטרפו ועיזרו לשנות את המציאות שקיבלה עיוות רציני.
אני מוכן בשמחה לשלם 150 ש"ח לטובת המאבק הצודק הזה, אשר יכול להשפיע  בצורה ישירה על חיי כל אחד מאיתנו.

מתוך האתר של פורום אדריכלים צעירים:

הרשמה לתביעה המשפטית נגד משרד התמ"ת

למה אנחנו תובעים?

ב-2008 נכנסו לתוקף תנאי התמחות חדשים עבור אדריכלים צעירים במדינת ישראל. תנאים שפוגעים בזכויות האדריכלים הצעירים, נכפו בצורה שרירותית ומנוהלים באופן לא שקוף.
בשנתיים האחרונות מנהל פורום אדריכלים צעירים מאבק נגד תנאי ההתמחות החדשים.

הובלנו פעולות רבות, במישור הציבורי ובדיונים ישירים מול רשם האדריכלים ומול משרד התמ"ת. לאחר שכל הגורמים הרשמיים התעלמו או נכשלו מטיפול בבעיה - הגענו למסקנה כי אין מנוס מלהתקדם לשלב הבא במאבק: פנייה להליכים משפטיים נגד משרד התמ"ת ובמקביל קידום יוזמת חקיקה בכנסת.

מטרתנו היא לשנות את הליך רישוי האדריכלים כך שייווצר הליך התמחות ראוי, ברור ושקוף המאפשר לאדריכלים הצעירים להתקיים בכבוד ולהתקדם מקצועית תוך  כדי ביצועו.
אנחנו דורשים הליך התמחות מקצועי ולא הליך התמחות נצלני.
כדי  להוביל תביעה משפטית משמעותית נדרשת התגייסות רחבה ככל האפשר של אדריכלים צעירים וסטודנטים.
הצטרפות לתביעה תתרום גם במישור הערכי-ייצוגי וגם במישור הארגוני.

מה אנחנו תובעים?

הרחבת מאגר המאמנים, והורדת הוותק המינימלי לאימון לחמש שנים.
כיום יש מחסור חמור במשרדים מאמנים, וה"תחרות" של הצעירים על מקומות ההתמחות יוצרת פגיעה ביכולת הצעירים להתפרנס בכבוד ולהתאמן כראוי.

שינוי מתכונת בחינת הרישוי.
דרישה לקיים בחינת רישוי ממוקדת ולפרסם קריטריונים לבחינה. אנו דורשים שעד שמשרד התמ"ת לא יעמיד בחינה מקצועית ורצינית - תבוטל בחינת הרישוי הנוכחית שהיא בחינה ללא קריטריונים וללא מטרות ברורות.

 

הספקי התמחות סבירים.

כיום נדרש המתמחה להספקים בשלושה תחומים שונים. דרישה שכמעט ובלתי אפשרית להשלמה במשרד אחד. לאור הדרישות המוגזמות, מתמחים נאלצים להחליף מספר משרדים מאמנים ובכך מאבדים זכויות סוציאליות, נאלצים להסתפק בשכר נמוך ומפסידים הזדמנויות קידום.

ביטול ההחלה הרטרואקטיבית של תנאי ההתמחות החדשים.
התקנות החדשות הוחלו באופן רטרואקטיבי ובחוסר התאמה לשוק העבודה, ובכך פגעו בזכות ההסתמכות של האדריכלים הצעירים.

הכרה מלאה בשירות מילואים ובחופשת לידה כחלק מתקופת ההתמחות.
כיום משרד התמ"ת אינו מכיר בתקופות אלו כחלק מתקופת ההתמחות. המתמחים מחוייבים להשלים את תקופות המילואים וההיריון בנוסף לשלוש שנות ההתמחות. הדרישה היא להכרה מלאה ללא הגבלות למשך כל תקופת ההתמחות.

תיקון בעיות מנהליות שונות.
כגון: הורדת מחיר הבחינה (862 ש"ח! הגבוה ביותר בשוק), אפשרויות הערעור, שקיפות התהליך, רישום אוטומטי מלא לכל בתי הספר, הכרה בתקופת התמחות החל מהשנה החמישית ללימודים.

איך עושים את זה?

עלות התביעה מוערכת בכ-150 אלף ש"ח.

אמדן זה כולל שכר טרחה עבור עו"ד ועלויות נוספות כגון איסוף נתונים ע"י מכון מחקר וחוות דעת מומחים. העלות לנרשם בשלב זה היא - 150 ש"ח. ככל שירשמו יותר אדריכלים וסטודנטים כך הסכום הכספי שיידרש מכל משתתף יקטן.

ההרשמה לתביעה מתבצעת בשני שלבים - הרשמה ותשלום.
במידה ולא ירשמו מספיק תובעים, לא נוכל להמשיך לשלב השני ולא יגבו כספים. לצורך איסוף הכספים יפתח חשבון בנק ייעודי לעניין זה בלבד שיהיה בפיקוח שלושה מחברי הצוות.

איסוף הכספים יתבצע רק לאחר שנוודא שיש מספיק נרשמים למימון התביעה.

ההרשמה מיועדת לאדריכלים, לסטודנטים ולכל התומכים במאבק, המוכנים להשתתף בתביעה ובמימון העלויות.

חשוב לציין - ההרשמה מהווה התחייבות להשתתפות בסכום של 150 ש"ח בלבד.
משתתפים אשר אינם בטוחים במאת האחוזים שכוונתם להשתתף בתביעה ובמימון עלותה, מתבקשים שלא להירשם בשלב זה, אלא רק לאחר שיגבשו החלטה סופית.

לו"ז יפורסם לנרשמים בהתאם להמלצת עורכי הדין. יעד סיום הטיפול עד דמצבר 2013.

להרשמה:

http://www.yia.co.il/signup/signin

לאתר פורום אדריכלים צעירים:

http://www.yia.co.il/

קוראי ארכיבלנדר עכשיו תורכם:

אנא הירשמו והפיצו את הבשורה שנגיע בהקדם לאלף איש ואף יותר.

 

תלוי בתרבות

תמונה אחת עם שני אייקונות מדיספלינות שונות בתרבות הבריטית.

ביתן ה The De La Warr Pavilion בתכנונו של האדריכל אריך מנדלסון הינו אחד המבנים החשובים ואייקון מובהק למודרניזם באנגליה, במסגרת תערוכת אמנות לחגיגות האולימפיאדה בלונדון הציב האמן Richard Wilson אוטובוס על גג המבנה, זהו לא סתם אוטובוס, אוהבי הקלונוע שבנכם יזהו את האוטובוס, גם הוא נחשב לאייקון חשוב בממלכה, זהירות ספויילר - הסצנה לקוחה מהסרט 'הג'וב האיטלקי' משנת 1968 - חבורת שודדים בריטים מתכננת לבצע שוד זהב גדול מהעיר טורינו באיטליה, הסרט מגולל את סיפור ההכנות לשוד ואת אקט הגניבה עצמה. חלקו האחרון והמלהיב של הסרט הינה סצנת ההימלטות של השודדים לאחר שגנבו את הזהב, המרדף המפורסם מתבצע כאשר השודדים נוהגים בשלוש מכוניות מסוג מיני קופר עד אשר הם יוצאים מהעיר ומעלים את המכוניות לאוטובוס תוך כדי תנועה.

שיר הנושא של הסרט מתחיל להתנגן ברקע כאשר חבורת השודדים עושה דרכה למקום מחבוא בשוויץ, הנסיעה מתבצעת בציר ההררי מושלג , "הנה חברה עם כושר הישרדות עצמית" שר הזמר כאשר באחד העיקולים תוך כדי נהיגה פרועה מחליק האוטובוס ומאבד אחיזה, סצנת ההסיום של הסרט כאשר האוטובוס תלוי מתנדנד על צוק כאשר בתוך האוטובוס נמצאים חבורת השודדים והזהב הגנוב.

האמן ריצרד ווילסון לקח את הפריים מסיום הסרט והעתיק אותו לגגו של המבנה בסאסקס מציג מפגש 'על הקצה' בין מופעים מיוחדים בתרבות הבריטית.

ועוד עבודה של ריצרד ווילסון

ספרייה לאומית - אודי מנדלסון אדריכלים בשיתוף אלי קלר / שגיא חתם

הספריה הלאומית של ישראל – ירושלים

המרחב שבין הגנוז לזה שעדיין לא נוצר .

התכנון המוצע של הספרייה הלאומית אינו מצמצמם עצמו  אל מדפים של ספרים ,שולחנות קריאה אמצעי מחקר ושימור משוכללים , אלא לוקח על עצמו את האחריות להנגיש בפני  הציבור הרחב את המימד התרבותי והיצירתי הגנוז בארון הספרים היהודי והישראלי דרך  חוויה ארכיטקטונית ועירונית חדשה .

תכנון מבנה הספרייה הלאומית מורכב משלושה אגפים עיקריים : אגף הספרייה על אולמות הקריאה המחקר והעיון , מבנה גלריות תצוגה ותערוכות , ומבנה האודיטוריום והמסעדה.  תפקידה של הספרייה הלאומית הוא לשכן את אוצרות הידע והתרבות של העם היהודי לדורותיו.אנו מציעים בפרוייקט זה  להזמין את כלל הציבור על מורכבותו וריבוי גווניו להיפגש  עם כל אוצרות התרבות לא רק באופן ישיר ופונקציונאלי אלא דרך חוויה עשירה של תרבות יצירה ופנאי . 

אתגר זה שוכן עלפי תפיסתנו במרחק ובמתח המצוי בין היצירה יקרת הערך הגנוזה , זו שיש לשמור עליה כעל לוחות קודש בתוך תיבה ספונה היטב לבין היצירה שבעצם עדיין לא נכתבה . הרי בסופו של דבר המאמץ  של השימור , התיעוד  והסידור של אוצרות הידע של התרבות אינו מסתכם בקידוש העבר אל גם בבניית האפשרות  להמשך ההתפתחות של היצירה האנושית .  

הפרשנות שאנו נתנו לשאלה זו היא כי המתח ומרחק  זה יכולים למצוא את משכנם וביטויים המרחבי בחלל הציבורי במיטבו , בחלל האתי , חלל הארוח . הגן בתרבות היהודית ואף בתרבות האסלם והנצרות , הוא זה אשר משכן את מרחב האפשרות , את ההזמנה למעבר  מן המימד היומיומי אל המקום הגנוז והנסתר , את המעבר מעולם הדעת אל הווית היצירה . הפרשנות של מושג הגן במרחב העירוני מוצאת את ביטויה גם בחצר ובכיכר. 

 הכיכר המרכזית של הפרויקט פתוחה אל  דרך רופין העירונית , זו כיכר עירונית המזמינה כל פרשנות או אירוע משתנה , ומתפקדת גם  כמעין במה מרכזית . שלושת התכנים העיקריים המוצאים את משכנם בחלל הבנוי : חללי התצוגה , אולמות הקריאה ומרכז התרבות, יושבים סביב הככר כיציעים בתיאטרון עירוני מסוג חדש .  אולם הקריאה הראשי הופך למעין חדר פנימי של הגן וחללי הקריאה בנויים כהמשך של הטראסות המקומיות . 

חלל האודיטוריום, ספריית הספרים הנדירים , ואולם המוזיקה ממוקמים בתוך תיבות המרחפות בחללים המרכזיים של כל אגף . תיבות אלו נראות מבעד ומחוץ לפרוכת של זכוכית שמצד אחד חושפת את דפנות התיבה ומנגד , בזכות רמות שקיפות וסינון קרניים שונים מסננת את המבט של האדם ושל השמש.

מרפסות של גן תלוי חצרות פנימיות וחללי תצוגה ותערוכות , מזמינים את הציבור אל שיטוט טבעי ויחודי בין חלקי המבנה , החל מהכיכר הפתוחה , הגן הפנימי , ועד החלל הפנימי של התיבות הכומסות סוד. 

סוף עידן - סוגרים את גוגל רידר

גוגל סוגרים לי את אחד הכלים החשובים החשובים שמשרת אותי כבר שנים, אני לא רואה איך יהיה ניתן בלעדיו.

חוץ ממני יש כאן עוד כמה חברים בבלוג שקיבלו את הבשורה בצורה קשה.

המלצות למנוע חלופי ???

תחרות תכנון פתוחה למרכז יום טיפולי בבאר-שבע - דוד סבאג, אלי וסרמן

 חאן טיפולי

קונספט

תכנון המרכז הטיפולי למבוגרים מוגבלים מתבסס על טיפולוגיות מרחביות המחברות בן הניגודים העזים בנגב. צחיחות מול נווה מדבר, מרחב אין סופי מול חיתוך טופוגרפי עז וכו'.

החאן שימש בעברו כמקום למנוחה והגנה מפני הדרכים הקשות במדבר, אין השממה והצורך בהצטיידות צידה וכוחות וכן, מקום המגן על האורח והסחורה שלו בדרכו לסחר עם קהילות ועמים.

החיבור בין המרכז הטיפולי כמקום חניה הן למשתמשים וגם למשפחות לבין טיפולוגית החאן המתפרק בהשפעת הטופוגרפיה ושלבי העבודה. מחבר אותנו למאפייני באר שבע הכול כך מזוהים עמה ושכך מגיעים המטופלים למקום מוכר ובעל אוריינטציה מרחבית ברורה.

חצר פנימית כללית משמשת כחצר חוויתית המחברת בן חלקי המרכז מבחוץ וכן קיים קשר פנימי ישיר בן אגפיו המתוכננים.

ההתפתחות המבנה בשלבים כמצוין בתכנית מתחבר בשלושה מפרקים לחאן טיפולי המייצר נקודות קשר ומבט מתוך המרכז לסביבתו ולהיפך. יצירת נקודות מבט משותפות הם המרכיב העיקרי לקשר וחיבור המרכז לסביבתו. פתיחות אל הסביבה תוך שמירה על פרטיות המטופלים בזמן פעילותם.

תכנון

הכניסה המרכזית מתוכננת מרחוב בנגלה אשר משמש נתיב תחבורה עיקרי להורדת המטפלים במרחב חניה פנימי דרך מעגל תנועה המאפשר הורדה מסודרת וללא הפרעה של המטופלים. כמו כן, הבאים במוניות ורכבים פרטיים נכנסים לחנית סגל ושרות ללא הפרעה בהורדת המטופל.

מפלס הכניסה עם מפלס תחתון מהווים שלב א' בפרויקט ומכילים את כול הפונקציות הדרושות. התכנון לוקח בחשבון בניית שלבים ב' ו- ג' ללא הפרעה בפעילות המרכז ע"י בנייה ממפלס מפריד תחתון וכך יש נתק מוחלט בין פעילות המרכז לבנייה בשלבים.

החצר המרכזית מחברת בין כל המפלסים והכניסות של המבנה ומהווה מרכז פעילות רב תכליתי ומגוון. הבריכה הטיפולית פונה לגן פרטי/ציבורי האפשר התכנסות רב משתתפים וחיבור לפעילות משותפת עם הקהילה ומהווה מראה נעימה לבאי ועוברי אורך.

פרוגראמה

הרצון לייצר מבנה אשר אינו זר לסביבתו ומחבר בין המרכיבים השונים של הסביבה שבעיקרה מכילה מבני ציבור רבים ובעלי אופי משתנה. מאפשר לייצר מבנה בעל שלושה מפרקים עיקריים המתחברים למכלול של מרכז טיפולי ייחודי. מתקיים דיאלוג חוויתי בין פעילות הפנים לסביבתו ומרכיביו הטיפולוגים וכן חומרי הגמר (טיח בצבעי אדמה, אבן בקיר המעוגל, עץ והצללה בכול המתחם) מלווים את המטופל ואת באי המרכז במעבר רך ומזמין. המפלסים מחוברים ע"י רמפות חוץ ופנים בעלי שיפוע נוח של 7.5% לכול היותר. הנגישות מתקיימת גם בין חללי האם בחוץ ובפנים ע"י חיבור בין חצרות הכיתות לכלל המתחם ברמפות ומדרגות וכן, ע"י יצירת מסדרון משותף המשקיף ומלווה את החצר המרכזית, כאשר כול מטופל בכול נקודה מתמצא במרחב המרכז הטיפולי, ויכול בכול שלב של תכנית היום לעבור ולזהות את המקום שעליו ללכת או לשהות בהתאם לתכנית הברורה.

הגן שבצד הדרום מזרחי של המגרש מאפשר מרחב פעילות חופשי ומגוון לפי הצורך ומאפשר גישה ישירה לחצר החאן המרכזית ע"י שבירת המפרק הדרומי והפנייתו לצד דרום כמגן וכמזמין ויחד עם זאת, מגדיר את סביבתו של המטופל ומאפשר מעבר הדרגתי בין החצר המוגנת לגן הפתוח לסביבה ואשר מכיל את הבריכה הטיפולית שמחולקת לבריכת חורף וקיץ.

----------------------------------------

התחרות אורגנה על ידי גלריה זהזהזה והוכרזו הזוכים העולים שלב - ניתן לצפות בפאנלים באתר