תרבות דיגיטלית 2 | חוקי המשחק מקבלים עידכון

למי שלא מפחד משינווים, למי שלא חייב להיות הבוס, למי שלא בטוח שרק הוא יודע איך צריך לעשות דברים.
מודל העבודה הישן של בוס ועובדים המגשימים את המחשבות שלו מקבל תפנית, אומנם למיטב ידעתי עוד אין ביטוי לכך בתחום האדריכלות בארץ, אבל אנחנו מפגרים בעוד הרבה תחומים תרבותיים.

משרדים שישכילו להתייחס לעובדיהם כאל מעצבים יוצרים עם רעיונות שיכולים להוביל שינוי יזכו בסביבת עבודה פוריה, עם אנשים שעושים את עבודתם בכיף ואני סמוך שגם רווח כספי טמון בעשייה מתוך אהבה.

אני עוד מתכוון להרחיב בעניין ויש לי כמה דוגמאות מרתקות, אבל זה יאלץ להידחות לאחר הגשת סוף הסמסטר שלנו.

לאוהבי המקס: רק בשביל לראות את קומקום הטקסטורות המעייף שלכם קורם עור וגידים אני ממליץ להגיע לסוף הסרטון.

לציונים שבינינו: האתר של המעצב רון קידושים (תקלה במערכת מונעת ממני לפרסם את הלינק-רצ"ב הכתובת:http://www.ronen -  kadushin.com/Open_Design.asp) שמופיע בסרטון  ואומר כמה דברי טעם ששווה לשמוע.


Delivered in Beta from KS12 on Vimeo.




לינק הפתעה!

הזמנות להגשות סוף סימסטר

סוף הסימסטר הגיע ואיתו ההגשות
אתם מוזמנים

שנה ד' בפרוייקט מגורים בתל אביב


שנה ג' בפרוייקט אישי

דרוש בונה אתרים

לטובת פרויקט הגמר אנו מקימים אתר שיציג את כל הפרויקטים עם תיאור, תמונות, סרטונים וכו'
האתר מאופין וסגור מבחינת תיפקוד ועיצוב.

כעת אנו זקוקים לעזרתכם?

1. האם לכם הקוראים יש המלצות לבוני אתרים?
2. האם אתם בוני אתרים שרוצים עבודה?
3. האם אתם מכירים פרילאנסרים שהם בוני אתרים שרדאר האינטרנט שלי לא איתר?

אנו בשלב הצעות המחיר  ונשמח לקבל הצעות רלוונטיות.

לשאלות, ומידע נוסף שילחו מייל:  archiblender@gmail.com

Pavilions

הביתנים מקדמים את האדריכלות לצורה חדשה , הם מקור לחדשנות תפיסתית של הגדרת חלל וסביבתו והם יוצרים מוקד ציבורי באירועים שונים עוד מימי ארמון הזכוכית בלונדון דרך ביתן ברצולנה של מיס ון דר רוהה.
UNstudio עיצב לאחרונה ביתנים לאירועים שונים
ה New Amsterdam Plein & Pavilion הוא מתנת ממשלת הולנד לתושבי ניו יורק


הצורה האורגנית מייצרת אוריינטציה באתר ונותנת כיווניות לטבע הסובב


המרכז הוא הבסיס ממנו יוצאת צורת הביתן בצורה רדיאלית זהה



הפונקציות ציבוריות ומגוונות והצורה מאפשרת להן התפתחות מין הפנים אל החוץ

תרבות דיגיטלית | משיכה לאוביקטים פיזיים

אם במקרה אתם לא מכירים את WIERD ואתם לא פריקים של טכנולוגיה, אז אפשר להתייחס לזה כמו תצפית רק ב-2010.
העולם משתנה, מתרחשת מהפכה טכנולוגית.
הסרטון מציג חלק מההשלכות.

לינק הפתעה!

יאיר, אם לא ראית את הסרטון אז אתה חייב.

imagination 2010 – תערוכת אמנות למען הוועד למלחמה באיידס*

קצת על תרבות ובעיקר ערכיות - כי לפעמים ארוע תרבותי יכול לעזור לאלו שזקוקים לעזרתנו
התערוכה תפתח לקהל הרחב ביום שבת הקרוב (ה- 6.2) בין השעות 19:00-23:00 בבניין ההנהלה של בנק הפועלים, רח' יהודה הלוי 63, תל-אביב (קישור למפת הגעה) כניסה חופשית.
לדף האירוע וההזמנה בפייסבוק - שם ניתן לראות עוד פרטים על הארוע
לדף התערוכה שהייתה בשנת 2009

בין האמנים המציגים השנה: מנשה קדישמן, זיו קורן, גלעד קידר, ניר הוד, הרולד רובין, רות שלוס, קרן שפילשר, רזיה גרשון, רפי דייגי, עליזה אולמרט, סמי די, יובל שאול, עופר ללוש, ציבי גבע, נחום טבת, עידו בראל, אייל רדבינוביץ' ועוד רבים וטובים.

* תמונות בתרומת האמן ניר קורן

*ציור של האמנית לורה הרמן פינטוס 1921 1989- תרומת משפחות הרמן קונפורטי

* תרומת האמן Sami D.

*תרומת האמנית עליזה אולמרט

השנה, בפעם הראשונה, תוקדש קומה שלמה להצגת ומכירת עבודות של סטודנטים, בוגרים ומורים מבצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב.

* הועד למלחמה באיידס

להרוס את הבימה

שרון רז מזמין אתכם לחתום על עצומה שמטרתה הריסת השיפוץ (מילה קצת קטנה לעומת מה שעשו לבניין-א.ע) שנעשה ע"י רם כרמי בהבימה-התאטרון הלאומי.
למעבר לטקסט המלא  באתר-ברשימות

(ההדמיה מהאתר האינטנרט של הבימה)

עיקרי הדרישות בעצומה:

1. לעצירת עבודות השיפוץ בבניין הבימה באופן מיידי.

2. לפירוק והריסת התוספת החדשה, השערורייתית, המגלומנית, הבלתי הומאנית והפוגמת בסביבתנו הבנוייה ובעירנו.

3. להחזרת הבניין למצב ההריסה הבסיסי, עם השלד המקורי ובגובה המקורי.

4. לקיום דיון ציבורי נרחב, סיעור מוחות פתוח ותחרות אדריכלית שקופה כוללת לגיבוש הצעה שיתופית אולטימטיבית, חכמה, מתחשבת ונכונה לבניין, לכיכר ולסביבה העירונית.

5. להחזיר את בניין הבימה לאחד מהמצבים המקוריים שלו בתוספות הכרחיות בלבד ומינימאליות של פונקציות.

למעבר לחתימה על העצומה

(לא הרסו כבר את הבימה?)

באופן אישי אני חושב שהרעיון בעייתי אבל אני שמח לשמש שופר לרעיונות מוזרים ככל שיהיו.

לינק הפתעה! בן קלינגר סטודנט לעיצוב תעשייתי בחולון, עושה דברים מעניניים וכיפים, אני נהנה לעקוב אחרי הבלוג המוצלח שלו.

shipping containers as housing

השימוש במכולות כפתרון מיידי למצוקת דיור חמורה, בעקבות פגעי הטבע, אינו רעיון חדש : מחד קיימת ירידה מתמדת בשימוש במכולות הנותרים ריקים בנמלים שונים בעולם ומאידך צורתם הבסיסית מאפשרת באופן כמעט מיידי לשמש כמקום מחסה. אולם עד כה הוא תמיד נשאר בשלב הקונספטואלי.

קבוצת החוקרים SEED מאוניברסיטת Clemson University שבארה"ב , לקחה את הקונספט לעבר שלב הביצוע במטרה לקדם את יישומו בהקדם.
הם החלו את מחקרם כבר לאחר סופת ההוריקן קטרינה ואף חקרו את האפשרות להפוך את השימוש במכולות לדיור קבע. ניתן לראות במודלים את המחשבות השונות בכיוון זה.

כעת הם עובדים במהירות הבזק עבור נפגעיה של האיטי.

Portrait Typography

ז'אנר מעניין בעולם העיצוב הגראפי - שימוש בטיפוגראפיה ליצירת פורטרייטים..
ועוד פוסט קודם על טיפוגרפיה

קישורים לצפייה בפורטרטים טיפוגרפיים נוספים:
themforest / artext / abduzeedo / מהבלוג creativityden / ועוד דף עם דוגמאות

ReFavela | על פבלות ומורפולוגיה

אני אנסה לגעת במושג החמקמק של המורפולוגיה העירונית דרך פרשנות של אמן אחד שהתעסק בפאבלות הבראזילאיות* והוגה דעות אחד חשוב שעושה את הלינק.

* פאבלה (Favela), לפי ויקיפדיה - שכונות עוני ברזילאיות הנוצרות כתוצאה מבנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות. הפאבלות ממחישות את הפערים החברתיים-כלכליים העצומים הקיימים בברזיל; מקור השם "פאבלה" הוא מזן צמח קוצני. להמשך קריאה של המושג בויקיפדיה

הרבה נכתב ונאמר על הפאבלות בברזיל, יש בהן משהו קסום, סופר-צפוף יחד עם זאת נעים לעין.
כמו מקומות אחרים בהם רואים אדריכלות ורנאקולרית והתפתחות אורגאנית של המקום, גם הפאבלות מעבירות מסר חד משמעי של מורפולוגיה* מקומית, עם אופי ומנהגים משל עצמה, עם מרקם אנושי מורכב ומיוחד כמו המופע הבנוי שלה.

*מורפולוגיה עירונית – לפי ויקיפדיה
מורפולוגיה בהקשר הארכיטקטוני, לפי הפירוש שלי, היא החוקיות שלפיה המקום עובד, אשר ניתן באמצעותה להבין מקום, להסביר אותו, איך התפתח ומדוע. המורפולוגיה, היא התחביר של השפה הארכיטקטונית. היא באה לידי ביטוי בסביבה הבנויה ואנו יכולים להבין באמצעותה את תמצית הרעיון שמאחורי המקום בין אם בקנה מידה גדול ובין אם בקנה מידה מקומי.
לואיס ממפורד*, מחשובי ההוגים שעסקו במושג מורפולוגיה עירונית, התפרסם בעיקר בעקבות ספרו The City in History / Lewis Mumford / 1961, ספרו סוקר את התפתחות הערים לאורך ההיסטוריה והוא רווי ביקורת על התפתחות הערים המודרניות.

האידאל ש-Mumford מתאר בספרו הוא עולם שאינו נשלט על ידי הטכנולוגיה, אלא זה שמשיג איזון עם הטבע. (ע"ע אוואטר – עם מסר דומה ועכשווי AVATAR) החזון האידיאלי שלו הוא מה שניתן לתאר כ"עיר אורגנית", שבה התרבות לא נדרסת על ידי החדשנות הטכנולוגית אלא פורחת איתה.

*לואיס ממפורד –1895- 1990 – הוגה ומתכנן ערים, מי שמתעניין: ויקיפדיה, תקציר



ומכאן אני חוזר לפאבלות ולעבודת אמנות מחאתית מיוחדת של האמן הספרדי Dionisio Gonzalez
בפרויקט "REFAVELA" שעשה על סאו-פאולו, ברזיל, הוא מנסה להביע מחאה על תהליך מחיקת הפאבלות והחלפתן ע"י מבני מגורים רבי קומות – שיכונים.

>> מומלץ לפתוח את התמונות ולראות ברזולוציה גבוהה את הפרטים הקטנים..







את האימג'ים המרהיבים הוא עשה בטכניקה של הדמיה + פוטומונטאז' של אלמנטים שונים מהפבלות בסאו פאולו.
החלק הגאוני, זה שיוצר בנו את התחושה של החידוש, הוא היכולת שלו לעשות את המעבר מהמורפולוגיה של הפבלות למורפולוגיה חדשה של מבנים מודרניים המשתלבים עם הקיים ויוצרים פבלות מזן חדש. אפשר ממש להרגיש שהוא "הבין" את המורפולוגיה ויצר באמצעותה את המקום החדש אך באופי המקומי.

* לינק הפתעה

מבט לעבר | Looking Into the Past

האינטרנט הזה, זה משהו.
מישהו חושב על רעיון יפה וחכם פותח קבוצה בפליקר וכו'
ומיד מצטרפים אליו חברים שעושים את אותו דבר בעשרות אינטרפטציות שונות התוצאה ממשיכה להיות יפה והיא מופצת ברשת-שיווק ויראלי*
בשלב הבא אתם רואים את הרעיון בפרסומת של חברת סלולר שחושבת שכתום שייך לה וחושבים כמה כיף להיות פרסומאי ואיזה גאונים בחורינו.

יומיים אח"כ אתם גם עושים את זה מראים למשפחה ומקבלים קרדיט שאתם יצרתיים ואז חבר שולח לך במייל שהוא חשב על משהו אדיר ואתה חייב לראות את התמונה המצורפת, אתה מאנפף בציניות מלא בבוז עצור "ישן".

*שיוווק ויראלי: תופעה בה אנשים מעבירים ביניהם ומשתפים תוכן מעניין ומבדר ובעצם מפיצים רעיון או מוצר בהתפשטות הדומה לתפוצה של וירוס המועבר לעוד אנשים כל הזמן . 
 
(ההסבר חתוך מויקי ולדעתי הוא אינו מדויק, אז צירפתי  מעט וקצת הוספתי משלי וללא קישור. במידה ויש לכם הסבר מתאים יותר אנא עדכנו בתגובות)

תודה לאורי מהצד החשוך של הרשת שחלק איתנו את התמונות.

לינק הפתעה! באדיבות יאיר, לטכנולוגים מתקדמים בלבד.

Joshua Prince-Ramus: Building a theater that remakes itself

כמיטב המסורת של TED, הרצאה מרתקת, שמדברת בין היתר על החשיבות של חיבור מחדש של האדריכלות לתחום הבניה. תהליך הייצור חשוב באותה המידה, אם לא הרבה יותר, מתהליך החשיבה הסכמטית והרעיונית.